ארץ הלמה
אי שם על פני תבל בפינה נידחת, אך לא נשכחת, שכנה לה מדינה לא גדולה. אפילו די קטנה וכדי להעמיד דברים על דיוקם, מוטב לציין, כי היתה קטנטנה. "ארץ הלמה" זה היה שמה, ואם תשאלוני: "על שום מה"? הרי התשובה המתבקשת מאליה והבלתי מספקת היא: "ככה".
ארץ הלמה על אף מימדיה הקטנים, נתברכה בעושר רב. לא, לא, כמובן שלא זרם זהב בעורקי נחליה ועל קצות גדותיהם לא צמחו עצים אשר השירו מעליהם שטרות כסף ירוקים, ואף טיפות הגשם שירדו בה לא הפכו לפנינים בנוגעם בקרקע. "אם כן, מהו איפה העושר"? תשאלוני, אך כאן התשובה לא תאחר לבוא. מקור מים חיים זרם בנחליה ללא הרף. אדמתה היתה פורייה עד מאוד וכוסתה בירוק עד. על עציה פרחו פרחים רבים בשלל צבעי הקשת, אשר לא נבלו מעולם. השמש בה זרחה כל ימות השנה והפיצה מטוב חומה לכל עבר. אמרו: "וכי לא עושר הוא זה"? "אכן כן", כך תאמרו, " אך מי נהנה מכל טוב זה"?
אל דאגה, גם שחקנים יש בבימת ארץ הלמה אשר להם תפקיד לא קטן כלל וכלל. אם תרצו אין זו אגדה וכל הנאמר כאן הוא אמת לאמיתה. מספר תושבי ארץ הלמה אינו רב, אם כי גם לא זעום. אפשר לומר שתושביה אינם סובלים מהתפוצצות אוכלוסין, וכי יש בה די מקום לכולם. לגבי שאלתכם: "המאושרים הם"? הכל עוד יתברר בהמשך. אנשי ארץ הלמה אינם קטני קומה, אך גם לא נפילים כבסיפורי האגדות. אינם חכמים כשלמה המלך, אך די חוכמה להם העומדת עזר כנגדם. אינם יפים כמלכת שבא ואינם מכוערים כמו הגיבן או החיה. "למעשה, אנשים ממוצעים למדי, כמו רב האנשים על פני תבל", כך וודאי תאמרו. אך לא כך הוא, כי גודל רוחם לא מצוי באף אחד בעולם, אלא רק בהם.
אנשי ארץ הלמה חיים כמו משפחה. כולם שם מכירים את כולם וערבים הם זה לזה עד מאוד. עמלים הם מבוקר עד ערב ויומם קשה עליהם. תאמרו: "מה העבודה הרבה שיש להם כשארצם כל כך עשירה וכל שעליהם לעשות הוא רק להושיט יד ולקטוף את פרי מבוקשם מעל העצים"? הנה תשובתי ממהרת לבוא: יד חמדנית ואצבע מאשימה מופנית כלפי ארץ הלמה ותושביה, מצד שכניה העוינים, אשר כל רצונם הוא לרמוס את תושביה ולהשתלט על גן העדן שבו הם חיים. לכן חברו כל המדינות יחדיו כנגד ארץ הלמה, כדי להפוך את חיי תושביה לגיהינום עלי אדמות.
כך יום יום, שעה שעה, מתאמנים אנשי ארץ הלמה באימונים קשים, מפרכים ולעיתים אף מסוכנים, כדי שיוכלו לעמוד כנגד אויביהם ולסכל את מזימתם. המלחמות בארץ זו מרובות וקשות, ואנשי ארץ הלמה חיים בין אימון למלחמה, כשלא פעם נקטפים בה חיי אנשיה לבלי שוב, נטמנים בקרקעיתה בעודם באיבם ומזינים את אדמתה ירוקת העד.
העושר בארץ הלמה ניזון מדם, יזע ודמעות ולכן שאלת אושרם של תושבי ארץ הלמה מוטלת בספק, אך הסירו דאגה מלבכם. רוחם של אנשי ארץ הלמה לא נשברת לעולם וחוסנם הנפשי עומד לימינם בכל העת ונותן להם את הכח להמשיך הלאה והלאה, עוד ועוד, פעם אחר פעם, ואם תשאלוני: :"למה"? הרי התשובה היא ברורה וידועה לכל, פשוט מאוד, "ככה".
©
