לך הפרח בגני

היא התחילה את חייה במקום לא מוגן

לא הבינו אותה ומה היא עושה כאן

שיריה בוטלו בלי מחשבה

ציוריה נשארו אז במגירה

היא בנתה לה עולם משלה

שהדמיון היה החבר הכי טוב שלה

שצייר וכתב ואסף אבנים

שעזר לה עם הזמן להנעים את השנים

כשהדמיון החל להשתעמם

הוא זרק אותה לים בלי להמהם

היא אזרה כוחותיה ופנתה אליה

לזאת שמאז אחותה בחייה

המכחול הפך לראי בפניה

השירים הפכו לבית לרגשותיה

אנשים דבקים בה כדבורה בדבש

ואני זכיתי לחבקה ממש