אני ועולמי

אֲנִי וְעוֹלָמִי

21/3/14

וְהָעוֹלָם הַיּוֹם מְחַיֵּךְ, כָּל כֻּלּוֹ,

כָּל הַתְּחוּשׁוֹת פּוֹרְשׂוֹת כַּנְפֵי נְשָׁרִים.

הַיָּם כָּחֹל יוֹתֵר, וְהַשֶּׁמֶשׁ יְצוּקָה בִּמְעוֹנָהּ.

דְּרָכִים פְּשׁוּטוֹת לְהָאִיר פָּנִים, אֲנָשִׁים שְׂמֵחִים לַעוֹלָם.

מִלִּים פְּשׁוּטוֹת וּנְגִינָה עֲדִינָה, כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁל לֶחֶם זָהָב.

פָּנִים נְעִימוֹת, וַאֲנִי-

כְּמוֹ קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ זְהוּבוֹת לוֹהַבוֹת מֵעַצְמָן, בְּשֵׁלוֹת.

שִׂמְחָה נֶאֱסֶפֶת לְרַגְלַי, מִתְקַבֶּצֶת אֵלַי.

נֶחָמָה שֶׁל נַחַת מֵעֲמַל הַיּוֹם, רִגְעֵי אֵיכוּת

נִדְהַם מִמַּבָּטִים אֲמִתִּיִּים.

הַיּוֹם אֶחְדָּל,

לְנַקֶשׁ עִשְׂבֵי מְרירוּת.

זְכוּתוֹ שֶׁל יוֹמִי,

בְּפִתְחוֹ שֶׁל עוֹלָם.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי