שעת חשיכה

כשנרות שהדליקה כבו

ואורם לא שמר עליה

בקע ועלה התת מודע

וחדר לחלומות

מחלונות שהוילון הוסט מהם

חדרו קרני השמש וחיממו אותה

והעלימו את החלומות

שהיו לה כמו לבוש קוצים

והטריפו את דעתה

הבוקר היטיב עמה.

כל כך קשה שאין לנו שליטה על החלומות

והם חודרים אל תוך השינה ואינם נותנים מנוחה

הם מערערים את הנפש

אני זוכרת כאלו חלומות בתקופות קשות

לפעמים הייתי נמנעת מללכת לישון

והכתיבה הייתה לי מפלט ושמשה לי ספת הפסיכולוג.

ולצערי דורי יקרה שלי, אין לי עצה ללילות טרופי שינה.

שבת שלום יקירתי וכל שאני יכולה לעשות זה לשלוח חיבוק ולאחל לך שינה טובה וחלומות פז.

גד מה שלומך מזמן לא ראיתי שמעתי

תודה לך