האישה שמעולם לא הייתה - מיקרו סיפור.🌹🌹🌹

האישה שמעולם לא הייתה/ ש. כהן

יונתן, משורר בן עשרים ושש, התאהב בקולה של מגישת החדשות. מדי ערב המתין לשמונה, וכשפניה הופיעו על המסך, היה כותב לה שירים. הוא אהב את עיניה העצובות, את חיוכה המאופק ואת האופן שבו הגתה את המילה תקווה.

לילה אחד אזר אומץ ושלח לה שיר דרך אתר הערוץ. למחרת, בתום המהדורה, היא הביטה היישר למצלמה ואמרה:

״יונתן, השיר שלך נגע בי.״

הוא רעד. היא ידעה את שמו.

במשך שבועות כתב לה מכתבי אהבה, עד שיום אחד התקבלה הזמנה מסתורית להגיע לאולפני הטלוויזיה. הוא נכנס לחדר חשוך, ובמרכזו מסך ענק. על המסך הופיעו פניה.

״באתי לפגוש אותך,״ לחש.

היא חייכה את אותו חיוך מושלם.

ואז נשמע קולו של הטכנאי מאחוריו:

״מרשים, נכון? המערכת למדה להגיב לכל צופה באופן אישי. הקריינית הזאת מעולם לא הייתה אדם אמיתי.״

יונתן הביט במסך. האישה היפה מצמצה, כאילו גם היא הופתעה.

באותו לילה שרף את כל שיריו.

אבל בבוקר, כשפתח את מחברתו, מצא שורה חדשה שלא זכר שכתב:

אם לא הייתה מעולם, מי לימד את לבי להתגעגע?

13.10.26

מאפייני מיקרו־סיפור:

• קיצור ותמציתיות – מעט מילים, ללא פרטים מיותרים.

• רעיון מרכזי אחד – אירוע, רגע או תובנה.

• מעט דמויות – לעיתים דמות אחת בלבד.

• פתיחה מסקרנת – מושכת את הקורא מיד.

• סוף מפתיע – תפנית, גילוי או משפט מחץ.

• עומק ומשמעות – מסר או רגש המעוררים מחשבה.

• כל מילה חשובה – ניסוח מדויק וחסכוני.