חזרה ליצירות
שירים

ערום וערייה

עליזה ארמן זאבי | (17/01/2014 14:55) | 63 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
ערום וערייה כי בא האדם
כסותו אומרת תום.
עיניים נפקחות
ידיים פרושות,
בראשית, אחרית, גם אמצע
רוקח חייו בינות ימים.
צומח, מרחיב אופקים,
מקים בית, מטפח פירות אהבתו,
זיקת ההון נושפת בעורפו.
איבה, חמלה, מיאוס,
עונג, אהבה, געגועים,
כמוסת זמן מתמוססת
רגעיי חסד, זמן שאול.
בערוב ימיו יותיר מאחור
ערום וערייה כי יילך,
יתכסה בשמיכת החול.

תגובות

אהובה קליין / עליזה היקרה / 17/01/2014 15:13
נטע התמר / 'כמוסת הזמן מתמוססת' א� / 17/01/2014 16:38
גלי צבי-ויס / כסותו אומרת תום / 17/01/2014 17:07
עליזה זאבי / סקירת חייו של האדם מרגע הגיח אל אוויר העולם... ~love~ / 18/01/2014 09:43
גלי צבי-ויס / ~love~ שבת מבורכת עליזה יקרה! / 18/01/2014 10:13
יום טוב צבי / בראשית, אחרית, גם אמצע / 17/01/2014 19:40
זיגי בר-אור / לתגובתך. / 17/01/2014 23:23
אלה לי / אדם בא ערום והולך ללא כלום מת ~love~ / 18/01/2014 05:00
עליזה זאבי / כל מהות החיים בעצם זה מרדף ארוך ומתיש. ואז באיזה שהיא נקודה... ~love~ / 18/01/2014 09:57
חנה הילמן / מה זה אדם / 18/01/2014 14:57
עליזה זאבי / הי חנה'לה. אין הנחות בעניין,כולנו נזרום בבוא העת לאותו מקום... ~love~ / 18/01/2014 17:33
חזרה ליצירות