יצירות אחרונות
קדושת יום הזיכרון (2 תגובות)
ZR /שירים -21/04/2026 20:51
מחשבה גמישה (0 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/04/2026 16:26
מה למדתם אתמול בגן (...) (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -21/04/2026 12:25
שילוח לאוושוויץ - רבקה (0 תגובות)
בבר 1 /סיפורים -21/04/2026 11:55
בכול רגע מתענג (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -21/04/2026 07:15
עוֹד נָקוּם וְנָשִׁיר🌹🌻🌹 (13 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/04/2026 04:52
מי שפרח חלומו-ליום הזיכרון לנופלים-יהי זכרם ברוך (11 תגובות)
מרים מעטו /שירים -20/04/2026 22:13
אל אחי (14 תגובות)
אריק חבי"ף /שירים -20/04/2026 22:03
דיוקן בצבעים (18 תגובות)
נורית ליברמן /שירים -20/04/2026 21:48
היום בו לא הונפו הדגלים (7 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -20/04/2026 20:43
סיפורים
האישה עם הכובע הסגולהאישה עם
הכובע הסגול. עמדתי בתחנת
הרכבת, מחכה לרכבת שתבוא כדי לעלות עליה לחיפה. הרכבת נעצרה,התחלתי
לעלות .. ואז ראיתי אותה- אישה עם כובע קטן סגול, טול מלפנים, מסתיר
לא מסתיר את עיניה,, הבטתי בה
והרגשתי כעין ריחוף. מתחת לטול
הסתתרו זוג עיניים כחולות כמו הים העמוק, ושפתיים
אדומות לוהטות כאש. לא יכולתי
להסיר את עיני ממנה, לשניה הביטה בי,
מבטינו הצטלבו... לצערי לא היה מקום ישיבה לידה,הסתובבתי וחיפשתי מקום לשבת.. זה היה די
רחוק ממנה, לא יכולתי לראות אותה משם, ישבתי, פתחתי
את הספר שהבאתי איתי,אך לא יכולתי להתרכז,דמותה עמדה לנגד עיני..לאחר זמן מה קמתי
להסתובב מעט ואולי ללכת לקפטריה לשתות קפה,.עברתי ליד מקום מושבה, אך מישהו אחר
ישב במקומה, ..הלכתי
לקפטריה בתקוה לראות אותה שם, אך גם שם
היא לא היתה.. הסתובבתי
ברכבת ,בין הקרונות, הצצתי לכל עבר ,אך הגברת עם הכובע הסגול לא היתה בשום מקום.
אני חייב למצוא אותה-אבל איך? אין לי שום
מידע עליה חוץ מעיניה הכחולות והכובע הסגול. ואם מחר היא תחבוש כובע בצבע אחר?מה אז ? איזה מין סימן זה,.. הרכבת הגיעה
לחיפה ,ירדתי והלכתי לסידורים בעיניני עבודה, כשסיימתי את
עבודתי , לקחתי מונית לתחנת הרכבת וחזרתי לתל אביב.. ירדתי מהרכבת , חשבתי לעצמי, סיימתי את העבודה להיום,
אני לא ממהר לשום מקום, -אז החלטתי להישאר בסביבה, מצאתי בית קפה פתוח, נכנסתי,
התישבתי קרוב לדלת, ,הזמנתי לי קפה וכריך
וחיכיתי, תוך כדי הבטתי כל הזמן סביב., אולי היא שוב
תופיע? נשארתי לשבת למעלה משעה, ירדתי לרציף הבטתי סביב.. אולי היא תשוב ותופיע? אך
לא, בצעדים כבדים ,צעדתי ברגל הביתה.... החלטתי לחפש
אותה. במשך כחודש באתי כל יום לתחנת הרכבת , הסתובבתי בין הרציפים כשעה וכל הזמן הזה קיוויתי ויחלתי לראות אותה.ולו פעם
אחת.. עד שיום אחד, אחרי כשלושה חודשים , הייתי צריך לנסוע שוב לחיפה.. הגעתי
לרכבת באיחור וממש ברגע האחרון עליתי
לקרון ואז ראיתי אותה יורדת מהדלת השניה,האישה עם הכובע הסגול הקטן עם הטול. כן,
אותו הכובע, אותו הגובה, זאת היא, אני בטוח, רציתי לרדת ולרוץ אחריה, אך איחרתי את
המועד, הדלת נסגרה כמעט עלי והרכבת התחילה לזוז.. שוב איבדתי
אותה. יאוש אחז
בי..במשך כמה שנים ניסיתי מידי פעם להגיע לתחנת הרכבת ולצפות אך לא ראיתי אותה שוב מאז.. המשך יבוא.. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |