הודעות והגיגים

"חיים בכבוד" עמוד הבית בפייסבוק

היום פתחתי עמוד בפייס דף הבית של "חיים בכבוד"

לחיפוש נא לרשום- חיים בכבוד  התמונה היא של ישיש מרותק למיטתו וילדה נושקת על מצחו.

המטרה: שינוי פני החברה והפחת תקווה בלב אזרחי המדינה שניתן לשנות את המצב הכלכלי,הכוח הוא ביידנו לשנות וזה תלוי רק בנו.

אנו זכאים כאזרחי מדינת ישראל לחיות כאן בכבוד...לא רוצים לראות עוד ילדים רעבים,קשישים שאינם זוכים לטיפול נאות והתייחסות מכובדת אליהם,נכים שמטרטרים אותם בהלוך ושוב עד לקבלת זכויותיהם הלגטימיות,שלכול זוג צעיר יהיה קורת גג מובטחת ,ששכר המינמום יעלה..הדלק יוזל לפחות במחצית..ועוד עניינים רבים שמטרידים כול אזרח במדינה.

אני רואה אזרחים מיואשים עם חוסר תקווה לשינוי..עסוקים בלשרוד ושאינם שמים לב שלזה מייחל השלטון מהם ,שלא יצאו להפגין לשנות,והם יעשו ככול העולה על רוחם..יטילו עלינו מיסים ואנו נשתוק ..ימחקו חובות של מאות מליוני דולרים לטייקונים ולאישה הקשישה שאין לה לגמור את החודש יעקלו את כספה בגין חוב ארנונה שצומח וטופח לריביות...שאין כבר ביכולתה לעמוד בהן.

הנבחרים רחוקים מאיתנו ואינם יורדים לעם...ראש הממשלה משפץ את מיטתו הזוגית במטוס בעשרות אלפי שקלים מכספי משלם המיסים ובאותה עת ילד רעב ללחם...  
 
האדישות וחוסר המוטיבציה של האזרחים הנה בעוכרינו...והגלגל ממשיך להסתובב...והגזירות רק מתחדשות ומוגברות עלינו...עצם השתיקה שלנו היא הבסיס להנחה זו...
 
קמו לנו תנועות חברתיות שניסו לצאת לרחובות אך השלטון הלאה אותם בהבטחות שב..ולא הייתה להם את הנחישות הרצוייה להמשיך ולהגביר את התנגדותם למדיניות זו..
 
חיים בכבוד שם לו למטרה את היעד!!  אין פשרות אין הבטחות על המים,אין סחבת כדי לייאש...יישנם דרישות ועל השלטון להענות להם ללא כחל ושרק אחת לאחת עד השגת המטרה והיעד שהוצב.
 
המטרה שלי הנה פשוטה...להפיח תקווה שזה ניתן..אפשרי..הכוח הנו ביידנו...צריכה להיות רק אמונה בעצמינו ומוטיבציה..ללא לאות..
 
שבענו הבטחות ...והיום אומרים די..לא עוד..!!!  אנו היום מיישרים מבט אל מול ראש הממשלה ונבחרי הציבור ואומרים להם אנו מחזירים את הכוח לאזרח ,לאותה קשישה,לאותו ילד רעב,לאותו חייל...
 
טיפה ועוד טיפה של שלג שמצטרפת לפתיתים רבים תיצור סופת שלגים שתרעיד את האדמה כאן...
 
לא ייתכן שנשב אדישים בביתנו ויישנם זקנים רעבים ..זוג שעובד ואינו גומר את החודש..חולים שלא זוכים לטיפול ראוי..
 
מדינה הנה כמו משפחה...שיש לה אב שדואג לה...האם שמעתם על אב שדואג לעצמו ומפקיר את ילדיו רעבים..?
 
כך ראש ממשלה צריך להיות אבא של כלל האזרחים...האחריות עליו...ואם אינו דואג להם מקומו אינו בשלטון...
 
הצטרפו אליי לעמוד הבית בפייס...ויש מצטרפים רבים אחרים...ועוד ועוד יצטרפו וניצור כאן רעידת אדמה...תאמינו בכך..אל תאבדו תקווה..כי יש לכם עוד את הכוח..שהשלטון לא יגרום לכם להתייאש...כי זה מה שהם רוצים...
ואני מתחייב שלא אנוח ולא אשקוט עד השגת המטרה ללא פשרות..
קיבלתי דחיפה קלה..אני זקוק למשב חזק בגב...ויש לי את כול האמביציה שבעולם..ההתמדה...עד האור הנכסף...
 
אין אני מעוניין בשום תפקיד כול שהוא ..התפקיד היחידי הנו להפיח תקווה שאפשר לעשות שינוי..להחדיר אמונה בלב העם..ולא לקבל הכול כגזירת שמיים...
ואם אמצא מישהוא אחר טוב ממני להוביל אפנה את מקומי ואלך אחריו עד הסוף ...
 
כי ליבי דואב על המצב...עיניי בוכיה על האזרח שאינו מתקיים בכבוד ...אינני יכול לסבול זאת עוד..חייב להיות לזה סוף...
 
אני מאמין ..בכול רמח אבריי ושסה גידיי..כולי מקשה אחד חדור מוטיבציה ללא לאות ושמתי  פעמיי לצאת לדרך ...ביקשו ממני ..לחצו עליי..
ולא מלחץ ולא מבקשה עשיתי זאת...אלא מילד כבן 11 שפגשתי לפני מספר ימים ברחוב וביקש ממני לקנות לו סנדוויץ ולשאלתי השיב שאין להם מה לאכול בבית....
 
זעקי ארץ אהובה על כך...וזעקה זו מלווה אותי מידי שעה ולא נותנת לי מנוח...
 
הגיעה השעה..הגיע העת...אני רואה ,אני מביט....רואה את ההתחלה ומציץ לסוף ורואה אור גדול שם...אני רוצה אותו אני שואף אלי...ואין מי שיעצור  את הזעקה הזו את הרוח הזו...
 
אני רוצה לצאת בוקר אחד ולראות ששלוה ורוך פרושים על פניו של אותו זקן...אני רוצה לצאת בדמי היום ולראות את אותו נער בן 11 משחק בחוץ ובטנו מלאה...אני רוצה לראות את אותו נכה מחייך ומאושר...אני רוצה לראות את בני הזוג שכניי גומרים את החודש בכבוד ולפגוש אותם בבוקר עם יציאתם מחייכים אלי..ולא בפנים מיואשות,אני רוצה לראות את אותו נהג מחייך לחבירו הנהג שמנגד ..כי הוזילו לו את הדלק בשני שליש...אני רוצה לראות את כול ניצולי השואה  שמחים ומאושרים וחיים בכבוד,אני רוצה עוד ועוד..זו זכותי ואני עומד על זה,דורש...את זה!!
 
לא אנוח ולא אשקוט עד שתעבור רוח על פניי...והראה ואחוש את הכבוד שיחזור לחייהם של כלל אזרחי המדינה. 
 
  

תגובות