יצירות אחרונות
טַעַם שֶׁל עוֹד (0 תגובות)
רבקה ירון /שירים -02/05/2024 18:49
ספר חדש בהוצאת דרך המילים (1 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -02/05/2024 16:51
והיום כורע ברך (1 תגובות)
אסנת אלון /שירים -02/05/2024 11:18
שְׁדֵּרוֹת הַשִּׂמְחָה (8 תגובות)
אביה /שירים -02/05/2024 09:43
פעם היו חלומות.. (6 תגובות)
אילה בכור /שירים -02/05/2024 09:43
עַל נַהֲרוֹת הַלֵּב (12 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 04:21
כבר דבר לא יהיה בסדר (7 תגובות)
גליה אזולאי /שירים -01/05/2024 23:33
אל תכתב לה שיר אהבה (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -01/05/2024 21:52
העטיפה וצניעותה (6 תגובות)
צביקה רז /שירים -01/05/2024 21:44
סחרור- מתוך דיו ודופמין (3 תגובות)
תומר קליין /שירים -01/05/2024 21:05
סיפורים
עד מעל לראשאז אמרתי:"כשתלך תיקח את כל המתנות
שנתת לי". והוא מילא את תיקו בכל המתנות שהיו
שלי, ממנו. בושם לבושם ועגיל לעגיל ובגד לבגד אז אמרתי:" כשתלך תיקח את כל
התמונות של שנינו". ונתתי לו מעטפה גדולה כדי שישים בה
את כל התמונות. הוא אסף אותן. אחת לאחת. תמונה לתמונה. ושם אותן במעטפה ורצה ללכת. אז אמרתי: וכשתלך תיקח איתך את כל
הזכרונות שהיו לנו." ולא כעסתי. אבל הוא לא ידע שלא כעסתי. ובכעס נטל את המזוודה הגדולה-גדולה
ומילא אותה בכל הזכרונות. נשיקות לנשיקות. ידיים שלובות רחרוח. לחלוח. דמעות לדמעות. כעסים לצעקות. צעקות לכעסים. טריקות טלפונים. והמון המון אהבות. שלא התאדו. שלעולם לא יתאדו. נתתי לו עוד מזוודה. והוא מילא אותה ביתר כעס. כי לא ידע שלא כעסתי. ריחמתי עליו. מה יעשה עם כל אלה? ואחר כך אמרתי:" שים אותם ליד פח האשפה וכשיבואו עובדי הניקיון יאספו אותם ויגרסו אותם. ואולי יענוד אחד מהם את העגילים ואולי
יתן אותם לאהובתו ויאמר: "ראי מה מצאתי בזבל". והיא תישק לו. והוא ירחרח אותה. והוא יאהב אותה ויתלחלח. ושמחתי. שמחתי שאהבתי תהייה בזבל ואחר לאוזני
נערה. ושמחתי, כל-כך שמחתי. על שפועלי הניקיון ועוברי אורח יקחו את בגדי שהוא ואהבתו אותי היו בהם וילבשו אותם ויאהבו, כמו שנאהבתי. טיילתי בחדרים הריקים. הם היו ריקים. ואני אהבתי אותם. רציתי לקלף אותם כדי שעיניו ופניו
וזרועותיו ואהבתו לא יהיו בהם. אבל הייתי עייפה. אז מילאתי את האמבטיה עד מעל לראשי
ונטלתי צינורית ארוכה וינקתי. והיא רצתה בי. והמים גאו וגאו. והייתי מוצפת. ואהבתי.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |