שדות ילדותי

צביקה היקר,
שירך נוגע בעדינות במתח שבין זיכרונות הילדות התמימים לבין מציאות החיים המשתנה. אהבתי את הדימוי של "הלחם החי, הירקרק, המבשיל מתחת לפרחים", המעניק לשדות הילדות חיים, ריח וטעם. בבית האחרון מורגש הכאב שבמפגש בין הגעגוע לבין ההווה, והניגוד הזה מעניק לשיר עומק ורגש רב. כתיבה יפה, מאופקת ומעוררת מחשבה.

שבוע טוב ושקט

שמוליק

כיום אותה חוביזה אומרת לך דברים אחרים והטעם אינו אותו טעם עוד.  

אתה מתגעגע לשדות שזורי פרחים ולחם ערבי של ילדותך שנשאר טעים גם אחרי כל מאבקים. געגועיך היום מתנגשים בלחם ערבי יבש ובמועדים אחרים. תודה רבה לך צביקה יקר, יום טוב.