כי דרך הסבל שלנו

בסוף כך נרשמת האהבה באמצע הדרך.

עצוב ומהנה אנא השיר.

תהייה על הדרך הנכונה לשורר על הסבל.

עצב רב נובע משיר שלא מביא עמו תקווה

אודי,

בשורות מעטות הצלחת לברוא עולם שלם של כאב, פיכחון ואובדן אשליות. השיר נע בין דימויים עזים של חול, עננים ואפור, ומוביל את הקורא אל תחושת הדרך שנשמט ממנה הכיוון והנחמה. במיוחד נגע בי הסיום, שבו אפילו "אשליית אמצע הדרך" מתרוקנת ממשמעות. שיר מהורהר, מאופק וטעון, המותיר הד עמוק גם לאחר הקריאה.

יום טוב ושקט

שמוליק

שכן גם הכתיבה לא יכולה להקהות את הדמעה של שניכם.  

מטלטל: ושירים אינך כותב לךה כי דרך סבלנו מן היושר כי תפרוט בערבות חול הלוע באפלת עננים... תודה רבה לך אודי יקר, יום טוב.

עצוב לי שירך דיר בראד

להבא תכתוב שיר שמח למעני

אתה יקר לי בראד....

ממני סיס

מבטיח !