שירים

סרברוס

Cerberus_1024x768.jpg
לובן מנצנץ רחוק בעלטה
זוגות עיניים בוחנות, יוקדות
חודרות שריון צורה
של גוף חסר חיים, הנסחף באפילה
הנסחף לו אל השפל, מתוך חיי הגאווה
ושתי עיניו אינן רואות, מכוסות בזכרונות
של מה היה ולו היה
והן אינן רואות, מעוורות, במטילי אימה,
בגשמיות סמויה
והנה עוד גופה ועוד
מחוללות הן במחול רפה
אקסצנטרי ושונה
והכל מים
מסביב, בתוהו ובוהו
נאספות הן הגופות
חסרות חיים, כבראשית
וכל הלוטשות, צמאי אדם
יחשפו ניבים צחים בהקרבן
ויפצחו בנהימות מצמררות
ובטלפיים גסות, מגושמות
יתרגשו ויחרקו בציפורני שטנה
על זכות הראשונה
ובמשיכה חדה
ימתחו שערות ראשן כמיתרים
ובנשימות כבדות ומצחינות
ייפרטו בן כבהרמוניה רשעית
וצרחותיהן, כחנק הן בנפילתן
אל פנים גרון האבדון
שבם נפשותיהן ייתלשו מן הבשר החושני
למען יתקרבו הן אל אידאת השפלות
וישכחו מן הצורה המשמימה
שתיוותר בצל שומר האפילה
כשלידו, הנאמן, סר אותו הבר
מלקק בחשק שפתותיו
קרוע בין ראשיו
וממתין בציפיה
בטקסיות האדם העלובה
ממתין הוא לבואו

תגובות