שירים

שניים- רק בשניים

 
דונה פלור הייתה נשואה לשניים
וזה וזה לא  הכילו רעבונה
כמו את
עולה גם ניצבת מולי
בחמת הזעם של הגעגוע
בצבעים לא נמחים
ברוח הים המצביעה ומורה
פעם,
רטט הייתי על בשרכם
 
לעד קול התופים באוזניי
כמו חרב
עת דהרתי העונג האסור
וחידודי בשרך מדקרות בי
ברזילרוס, ברזילרוס
קצב הנשמה והאובדן
 
איני יודע אם
השמש צובעת את הנהר עם שחר
כמו אז
משקיפים עירומים מהחלון הקרוע
לבקיעתו של יום
הומים כתינוקות שבעים
וחוזרים להמיית הגוף
כמו היינו,
 ציפור השתלחה מכלובה
 
היו הגשר הגדול
מוכרי הזהב ואבני החן
ועת גופך פתח מבואותיו
הייתי חיילים בבשרך
בקצב סמבה חושנית
כובש ונכבש
 
כול נדריי פרושים לפנייך
עוד ועוד
מנחה וקורבן
סער ברקים ורעמים באמזונס
שקט תכלת הכנרת
הכול
לך
בשניים.

תגובות