שירים

אנחנו לומדים כל כך הרבה
אך לעולם לא נדע
לעולם
נמלים קטנות מטפסות לי על אצבעות הרגליים
בנמל יפו יירד גשם
רק על ספינה אחת
שבתוכה מכתב ספוג מילים רכות
ספוג מילים ריקות

אני נועלת חדרים
במפתחות ריקים שמצאתי על הדשא
של השכן העצוב יותר

השיר האהוב עליי מתנגן עכשיו
ברדיו שלך
וברחוב המקביל לחדרי חדרים
הולכים עכשיו עשרות, אולי מאות אנשים
למקום שהכי הייתי רוצה להיות בו.
הייתי משנה את דעתי
אבל בינתיים
החיים שלי נוזלים לך בין האצבעות.