סבתא וסבא

היום אמא ואני הלכנו לבקר את סבא וסבתא בביתם, האמת שלא כל כך רציתי להצטרף כי די משעמם לי שם. סבתא זקנה מקומטת ומבוגרת ואני בכלל לא מבין אותה כשהיא מדברת.

סבא כל הזמן רוטן ומלמל שהוא לא מרגיש טוב, הוא סובל וזה די קשה, מה הוא רוצה הסבא הזה? אני לא יכול לעזור לו, אני לא רופא והוא עלי מקשה.

סבתא מוציאה לי מקופסת הפח עוגיות ישנות וכוס פטל ולעצמה היא מוציאה גביע של אשל.

למה אין לי סבתא וסבא שאיתי ישחקו, יקנו לי מתנות ויפנקו?

לעדי הקטן שגר קומה מתחת, סבתא וסבא שלו קונים לו כל הזמן הפתעות ומתנות ורק אני חוזר הביתה עם ידיים ריקות.

אז אני עושה פרצופים לאמא ומתעצבן, לא מפסיק בפניה להתלונן כמעט מתבכיין.

בדרך חזרה אמא לי ניסתה להסביר שלא כל דבר בחיים הוא יפה ומזהיר, ולפעמים הבריאות אצל המבוגרים לא כל כך טובה ואי אפשר תמיד לרפא אותם אך אפשר להעניק להם המון אהבה, כי אהבה של ילד תעניק להם חיוך על הפנים, אהבה של ילד תמלא להם את הלב בשמחה בפנים.

יום אחד אמא ואבא גם יתבגרו ויהיו זקנים המשיכה היא להסביר וגם אז מהדברים שהם יעשו תתעצבן זה מאד סביר. לא ילד, כך לא מתנהג בן אדם טוב בן צריך לדעת בכל מצב גם כשקשה להמשיך לתמוך ולאהוב

לא תרצה שנכדיך או ילדיך יתנהגו אליך באותה ההתנהגות שהתנהגת כי זה בכלל לא נעים.

אמא די כעסה והמשיכה ובי נזפה.

נעצבתי בליבי קצת וחשבתי שם בפנים בתוך הלב, אולי לסבתא וסבא באמת כואב? אולי אני ילד קטן אבל מסוגל להם להעניק המון שמחה וכך גמלה בי ההחלטה.

אמא אני בפעם הבאה אשתנה וזו הבטחה