מטיילים בכיף על גגות הבתים ונראים

זכית שמגדלים רבי קומות אינם סביבך וכך הטבע חי וניכר לעין. 

דני היקר,

נהניתי מאוד לקרוא את שירך. בפשטות נעימה ובמבט אוהב אתה מצליח לצייר תמונה של שכונה ותיקה, שבה עדיין נשמר הקשר לטבע וליופי שבדברים הקטנים. הציפורים המטיילות על הגגות הופכות בשירך לסמל של חופש, שלווה ושמחת חיים, בניגוד למרוץ ולגובה של המגדלים המודרניים. אהבתי במיוחד את תחושת ההוקרה על המקום שבו אתה גר ואת היכולת למצוא אושר במראות היומיומיים שסביבך.

יישר כוח על שיר חם, נעים ומלא אהבת חיים. 

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

מה טובים עיניך באלה הציפורים

שבת שלום

כל כך פסטורלי, דני. רמת אביב הישנה והטובה