חזרה ליצירות
שירים

לכלוך.

שלי הזאת.. | (29/03/2010 16:40) | 84 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
הוא תמיד היה מלוכלך.
ואני תמיד הייתי נקייה.
לא מלוכלך בלכלוך שאפשר להוריד,
כמה שהיה מתקלח זה לא שינה כלום זה תמיד היה נשאר עליו.
הוא היה צריך אותי כדי שאוריד את הלכלוך,
אני הייתי נקייה.
כל פעם הייתי מתקלחת פעמיים,
חופפת מנקה הכל ומסתכלת על המים השחורים מסתובבים
כמו במערבולת אל כיוון הניקוז.
הוא לא היה עוזב באמת עד שהייתי מסיימת להתרחץ.. הלכלוך.
הנוכחות שלו הייתה עליי, הריח, ההרגשה.
הוא תמיד היה מביא את הלכלוך הזה שלו,
ואני תמיד הייתי מנקה אותו..
אהבתי אותו ואם ההקרבה שלי הייתה להתנקות תמיד,
זה מה שהייתי עושה.
זה לא אשמתו שהוא כזה מלוכלך,
הוא נולד עם פגם.. הכל נדבק עליו..
כאב, דמעות של ילדים, שברים של לבבות,
געגועים של אמהות, שקרים של אהובים.. הכל.
והוא היה בא כל פעם ומשיל עליי לכלוך
ואני הייתי מנקה אותו.
הוא צריך היה להוריד אותו..את כל הלכלוך הזה.
הוא היה בוכה כל לילה, כעס על הלכלוך הזה שנדבק אליו,
לא הבין מה הוא עשה רע שהלכלוך הזה לא הולך.
אם לא הוא היה אוסף את הלכלוך ההוא שלכם מי היה אוסף?
אתם?
הרי לאן אתם חושבים שכל הלכלוך הזה שאתם יוצרים נעלם?
הוא אוסף ואני מנקה.
וכך זה תמיד היה.
הוא אוסף ואני מנקה..
הוא החליט שזהו.. שהוא לא רוצה יותר את הלכלוך שלכם..
והחליט לנקום.
הוא קפץ, כן, קפץ.
זה רק עניין של זמן עד שתטבעו בלכלוך שלכם.
כואב לי שהוא עזב אותי כדי לנקום בכם.. לא היה אכפת לי לנקות
עוד קצת כדי שישאר.. אבל הוא הלך.
וכל מה שנשאר לי עכשיו זאת הנקמה הזאת שהוא השאיר לי..
אני לא אתפלל שתטבעו.. אני יודעת שזה רק עניין של זמן.

תגובות

חזרה ליצירות