ידיים למעלה, ראש מוטמן

אני אספר לעצמי הרבה סיפורים

על הנסיבות והסיבות

שמזיזות לי את הגלגלים

ואמלא בסיכות כריות תפוחות

אצנח אל נוחות

אמלא את חיי ברכות

ואז אכביד

אחפש כל הזמן הוכחות

אמשיך בריצות, בריצות

אראה נוכחות

אשדר נינוחות

כמו כולם גם אני יודעת מה אני רוצה

ואין מה לעשות בעולם הקטן

המציאות מחייבת

אוטופיה מרוחקת

אני לא אמשוך אותה לכאן

מי אני, אני רק בת אדם

מי שלא דורך, נרמס

מי שאוהב, נפגע

מי שעוצר, מפספס

וכולנו מחכים לנס

להתבגר זה לוותר

עם הגיל גם אתה תתמתן

העולם הוא מפעל וצריך למהר

מי אני, רק מוצר על סרט נע

הפגום נזרק, האחר נדחק

כמה קל ליפול במרווח שבין הכיסאות

בירוקרטיה משוכרת

בחליפה מהודרת

 כולנו צינים

בסך הכל משתדלים להיות אופטימים

כולנו מנסים להדביק את הקצב

גם במחיר של הגדלת הנזק

עדיף לא לחשוב, לא לחלום,

עדיף לוותר, כמה שפחות להתאמץ

לעבור התאמה לבועה הרגילה

בראש שלנו החברה מכתיבה

פטריוטיות בשקל

גאווה לאומית צמאה לדם

המדינה קובעת לאן אתה שייך

©.