שירים

תומתך

 
ואת צפית לחיים,
  ידעת, 
ואת  צפית
     בכול אשר הלכת,
לא ידעת
 שובע מהו.
ואת הלכת בשערי תומתך, גלותך
כול מבקשייך
רצו להסתתר בך
ואת יכולת לבאות.
בכול אשר פנית הלכת
כי הרגשת
כדרור הנשאף בעצמותייך;
 לעשות את הניתן האפשרי.  
ואת זרמת לחיים,
גמעת את אשר יכולת לך,
כששערי גלותך ניפתחו לחיים.
ואת פסעת אצילית למראך
בשערי תומתך
יכולת לעצמך בלבד...

תגובות