מוּל הַשְּׁקִיעָה

אין כמו שעת הדמדומים הזו לעורר את האהבה. רומנטי להפליא שירך. 

.

איך ששיר שלך נוטל אותי ממני ... (כן, נכון,

פרפראזה לשירך הקודם, אביה אהובה.)

תודה רבה-גדולה-ענקית על כך!

שבוע טוב ומיטיב לך, לכם, יקירתי. <לב>

רבקה

---

מוּל הַשְּׁקִיעָה הִיא עָמְדָה בְּלֵב רוֹעֵד,
וְהוּא הִבִּיט בָּהּ כְּאִלּוּ הָעוֹלָם עוֹמֵד.
בֵּין חַמָּנִיּוֹת וְשִׁיר יָשָׁן שֶׁמִּתְנַגֵּן  בָּרַדְיוֹ
נְשִׁיקָה אַחַת צָבְעָה אֶת חַיֶּיהָ בְּאוֹר אָדֹם,
וּמֵאָז כָּל עֶרֶב הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת בִּשְׁבִילָם בַּחֲלוֹם.

אביה יקרה,
יש בשיר שלך שילוב יפהפה בין צבעי השקיעה לבין הרגש האנושי החשוף והעדין. המעבר מן התיאור הפיוטי של הטבע אל הרגע האינטימי שבין שניים נכתב ברוך ובכנות שנוגעת בלב. אהבתי במיוחד את השורה “ואני ילדה אישה” , יש בה תמימות ובשלות יחד, כמיהה עמוקה לאהבה ולביטחון.
הסיום מול השקיעה נשאר מהדהד כמו תמונה אחרונה בסרט אהבה שקט ועדין. שיר מלא אור, געגוע ורוך.

מקסים ומרגש השיר.

שבוע טוב ושקט

שמוליק

יפה ומרגש, מבטא שביעות רצון: אחרי השקיעה שיר חדש מתנגן "אהבת נעוריך. עיניו נוגעות במבט תמים ואת ילדה אישה, רוצה להיות עטופה באהבה ותקווה, להרגיש מוגנת, נשיקה אחת שלו על שפתייך, נשיקה ששינתה חייך. תודה רבה לך אביה יקרה, שבוע מואר.

מעניין גם שחוויה זו קשורה במהותה לשקיעת השמש ולצבעוניות בה היא עוטפת את המביטים בה.

אהבה מול השקיעה ..היש משהו ארוטי יותר מזה?.ואת מפייטת באמנות של ממש אביה היקרה