ראיונות

הזרקור (14) עם אייזיק

הכירו בבקשה את אייזיק בן מושב תימורים במקור, אשר נולד בבית-החולים קפלן ברחובות.
 
 

מעולם לא הכיר את אביו, הוא התייתם מאב, במלחמת קדש. האב נפל במבצע זה כחודשיים לפני שאייזיק נולד.

בגיל שנה וחצי עקר לאנגליה עם אימו. השניים התגוררו אצל סבא וסבתא בבורנמות' שבדרום אנגליה.

בגיל 3 חזר אייזיק ארצה לרמת חן. מגיל 6 היה לו אב חורג במשך 32 שנה, אדם טוב, והם חיו בצמצום אך ילדות רגילה.

ביסודי למד אייזיק ברמת חן. שני בתי ספר תיכון: אורט ורביבים. יש בידיו שני תארים אקדמאיים כמעט ברצף - במינהל עסקים.

נשוי באושר מאז 1986, אב לשני בנים ובת, "ילדים מצוינים אחד אחד," הוא מציין לסיום.

 

1- כיצד יועץ השקעות הופך לכותב?

 

בקלות. יעוץ השקעות אינו מדע מדויק. יש תפיסות ופרשנויות לא מעטות , כאן היועץ לא הפך לכותב , הוא נשאר יועץ והוא גם מנסה להתבטא בחרוזים.

אני חובב, לא אהפוך למקצוען בתחום, לא אתפרנס מהיצירה, לצערי.

אך מקננת בי תשוקה אינסופית לגלות עולמות חדשים דרך הכתיבה.

 

 

2- האם יש סתירה בין שני העיסוקים האלה, או אולי השלמה.

 

לא רק שאין סתירה , לדעתי יש אפילו הקבלה: יעוץ בהשקעות עשוי לעיתים להיות תרגיל מתמשך במדעים מדויקים, אבל אני חושב שיועץ שמתייחס למקצוע באופן כזה מפספס בענק.

לטעמי, יעוץ הוא להביט ללקוח ב"לבן של העין" ולתפור לו חליפה אישית מתוך הישענות על דיאלוג מתמשך. במהלך הדיאלוג יאופיין הלקוח בכל הנוגע לטעמיו, צרכיו, רצונותיו שאיפותיו ומה לא.

למיטב ניסיוני לא קיים ולא יכול להתקיים בשום מקום: "יעוץ בלחיצת כפתור".  אי לכך אני סבור כי יעוץ בהשקעות ,כמו גם הכתיבה, באים ממקום של חשיבה, של תהייה. הם באים מהראש אבל לא פחות מכך- מהבטן.

אני מוצא שהדמיון בין הדיסציפלינות רב ממה שניתן לשער.

 

3 - שיריך מספרים סיפור לא אחת ומופנים לאדם ספציפי. סיפור אישי, סיפור על שאיפות וכיוצא באלה. מהם הטריגרים אצלך לכתיבת שיר.

 

הטריגרים אצלי משתנים: לפעמים אני מעבד לשיר סיפור מעניין ששמעתי.

אני חש לעיתים שבוער לי בעצמות  לבטא עמדה כלפי אדם או נושא כשהם אינם משאירים אותי שווה נפש.

קרה פה ושם שידיעה בעיתון עברה לפורמט של שיר סיפור, דוגמא- סיפור על תאונת דרכים באופנוע- הסיפור בפועל והמשך ההתמודדות מנקודת מבטי.

זה יכול להיות, אירוע מכריע בחיי אומה- מלחמה, במהלך מלחמת לבנון השנייה המוזות עבדו אצלי שעות נוספות ובעופרת יצוקה הן נטלו חופשה משום מה.

כך גם, בדיחות צצות אצלי לפעמים בלבוש חדש. או סיפורים אישיים ברמת הרגש, סיפורים על אהבה, תסכול, חמלה- מול המשפחה הגרעינית שלי או מחוצה לה.

באותו אופן, יכולה להיות זו סיטואציה שהייתי עד לה –דוגמא שתי נשים קשישות מצלות על עיניהן עם עיתון ביום דווקא די ערפילי. היה ניסיון לרדת לעומקה של הסיטואציה, מדוע להצל? מה כתוב בעיתון? באיזו שפה הוא כתוב? מהיכן הנשים הללו? וכו'. 

לעיתים השירים נכתבים ממקום של התנסות טכנית במשחקי מילים – מילים נרדפות או מילים המקפלות התוכן קשרים אסוציאטיביים עם מילים שכנות: דוגמא: טועים, תוהים, תועים.

  

4 - איך הגעת ל"דרך המילים".

 

הבן שלי, אביב כהן, התחיל לכתוב כאן וגילה לי את האתר, אגב אני משוכנע ברמה האובייקטיבית ביותר שהוא מוכשר ממני.

 

5- מה אתה חושב על אהבה.

 

אין לי תובנות מקוריות על אהבה , אני יכול למחזר סיסמאות שכולן, לטעמי, נכונות: אהבה היא דבק, אהבה היא דלק, העולם תלוי באהבה, אני אוהב לאהוב, מי שאוהב אחרים אוהב גם את עצמו, בלי אהבה העולם יהיה מקום קר ומנוכר.

אין אהבה כאהבת חינם אבל גם שאר הסוגים הם בסדר גמור.

 

 

 

 

 

 

 

6- מה דעתך על זוגיות, והנוסחה לזוגיות טובה.

 

זוגיות נחוצה לכל מי שנשמה באפו, לא סתם אלא זוגיות טובה

הנוסחא-גם כאן כל הקלישאות נכונות: חייה ותן לחיות, פרגון אמיתי, פינוק הדדי.

בזוגיות נדרשת הירתמות משותפת לפתרון בעיות ,לא להשאיר את השותף בודד במערכה.

זוגיות היא גם, הסכמות על כל דבר כמו גם על מה לא מסכימים.

אגב באוקטובר הקרוב זוגתי, שתחיה, מחליפה קידומת בפעם החמישית. אני מתכנן שורה של הפתעות בנדון אבל אני לא נעול עד הסוף. בהקשר לכך אשמח , ידידי היקרים ,לקבל הצעות כיד הדמיון הטובה עליכם ותודה מראש.

  

7- ודעתך על יחסי הורים-ילדים.

 

אצלנו היחסים סבירים פלוס. לא תמיד מסונכרנים עד הסוף אך משתדלים להקשיב, לא מוותרים על כל דבר אבל גם לא מקשים יותר מידי, מנסים להטמיע תהליכים של הקשבה והבנה.

מקוים שיעבוד בטווח הארוך ושיונחו יסודות להידברות נכונה גם לדורות הבאים.

 

 8 – מחשבותיך אודות תהליך החיפוש בחיים, השאיפה אל האושר והדרך אליה.

 

לא מאמין יותר מידי במזלות, אך למדתי להבין שכבן מזל גדי הכול אצלי מתקדם לאט עד שבסוף אני מגיע למחוז חפצי. כי כבני המזל שלי גם אני אדם יסודי, אני לא מאמין בהצלחה בין לילה אבל אני מאמין בפסוק :"יגעת ומצאת, תאמין".

 

9 - כיועץ השקעות במקצועך, נשמח לשמוע מהי התחזית שלך לגבי הכלכלה בעת הקרובה: אופטימית, פסימית?

 

יועצי ההשקעות מתחלקים למספר סוגים. אפשר לאפיין קבוצה פסימיסטית מול זו של האופטימיסטים. אני אופטימיסט זהיר ואני לא מאמין שקטסטרופה כמו זו של  2008 תחזור על עצמה כל כך מהר.

  

10 - תן לחברי האתר טיפים לשמירת ערך כספם.

 

א- לא להיגרר אחר עצות של מכרים חברים ושכנים אלא ללכת לבעל מקצוע כמו שהולכים לרופא ולמוסכניק.

ב- כל אדם חייב להיות "סגור על עצמו" באשר למצבו הכלכלי וצרכיו. כי כך

תיגזר ההשקעה המתאימה במובן של טווח ותמהיל (רמת סיכון); ושוב אני מציע- דיון וקבלת עצה מקצועית אך ורק מול בעל מקצוע קרי יועץ שקעות/מנהל תיקים.

ג- זול עלול לצאת יקר- לא תמיד מה שזול עדיף, לעיתים עלולים לשלם מחיר כבד על הזול, זה נכון בענפים רבים ובמיוחד כאן.

מציעים להתמקח על עלויות של שירותים וזה נכון לעשות, אבל עד גבול מסוים ולא על חשבון הייעוץ המקצועי הטוב ביותר.

כאן נעוץ ההבדל בין  להרוויח יותר או פחות אבל בתרחישים הגרועים, כפי שנחשפנו אליהם רק בשנה האחרונה, ההבדל משמעותי ומכריע בין נזקי עתק לבין נזקים שהם ממוזערים באופן משמעותי ומכריע.

 

11- מה היית רוצה להיות אילולא היית יועץ השקעות.

 

איש של רכבות, מסילות וכבישים משוכללים או אמן מסוג כלשהו.

 

12 - מהו החלום שלך כמו: נסיעה מסביב לעולם, לגור על אי בודד וכו'.

 

אין לי איזשהו חלום מובהק שתוקף אותי על בסיס של קבע. אבל יש בי סקרנות לטייל במקומות שונים בעולם לאו דווקא אקזוטיים, אני אוהב תשתיות אורבאניות מורכבות.

 

13- אם יכולת לבחור להיות בעל חיים, במה היית בוחר?

 

זבוב על הקיר- רואה הכול מבלי להיות מורגש.

 

 

 

 

 

 

 חמשת היצירות שאייזיק מחובר אליהן במיוחד ואוהב אותן:

 

אני נהנה לעלעל מפעם לפעם ביצירות, אני לא יודע עד כמה אני מחובר ליצירה כזו או אחרת.

יחד עם זאת אם אני מנסה להעריך מהי בעיניי יצירה שעדיפה על אחרות אני מוצא כי הצלחה בהעמדת מבנה/שלד שהוא סביר מבחינה אמנותית מספקת אותי יותר .

דוגמאות:

 לעיתים
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=19429
 
לעיתים, על אלה המרצפות
 
אצעד בשקט, על בהונות,
 
כדי לא להעיר שדים.
 
לעיתים, על אלה המרצפות
 
אכרע אילם על ברכיי,
 
כדי להפריך ספקות.
 
לעיתים, על אלה המרצפות
 
נצליב מבטים,
 
או אז אושיט לך יד
 
כי אני לבד, ממש לבד.
 
לעיתים, בזה החדר
 
צפים בי שברי זיכרונות,
 
בדיחות שרק אותי מצחיקות,
 
מחשבות משוחררות.
 
לעיתים, בזה המקום
 
אתבונן בקירות אפורים
 
עומסים משא של תמונות
 
שחורות, כבדות כעופרת.
 
לעיתים, בזה המסדרון
 
נצליב מבטים
 
ולא תשיבי לי יד
 
ואני נשאר לבד,
 
לגמרי לבד.
 
 
 
שיר נוסף, נאיבי למדיי, אחד הראשונים שפרסמתי כאן, מבנה פשוט ורעיון חביב לדעתי (חלום אמיתי אגב)
חלום
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=6197

נסעתי ברכבת
עם אחת יפהפייה
ופתאום אחת
מאוד מוכרת
הופיעה בתמונה
 
והיפהפייה ,
צבע עיניה תכול אפרפר
באמת כל כך יפה
כל מידתה 36
צחור שיניה חשפה
בחיוך כובש
 
חשתי מאוהב לפתע
בגילי המבוגר מעט
ולכן אין תמה
על מבטי הממוגנט
 
ובדרך עצירה
תחנה,הפסקה
המתוקה יורדת
לפוש קמעא
 
והמאוד מוכרת
מתקדמת לעברי
חיוך אפור נותנת
"מה שלומך בעלי?"
 
ולהרף עין
של הפתעה
אני פקעת רגשות
לא מבין עדיין
מה לעשות
 
אך לפתע
היא גם נעלמת
בתוך מרחב ההמולה
של תחנת הרכבת.
 
ואני נותר בגפי
בקבוק משקה בידי
ושתי כוסות ריקות
והרכבת לדרכה יוצאת
לפגוש תחנות נוספות
 
ברכבת אין הפתעות זהו מסר
היא לא מחכה לאיש החסר
עובדה,לנשים אין זכר
וזה הזמן להתעורר.
 
שלושת השירים הבאים הם שירים מאוחרים שלגביהם יש לי תחושה ,סובייקטיבית לגמרי , שבכל זאת למדתי משהו מהניסיון ושבהם אני מצליח להעביר תחושות לאו דווקא על ידי מילים מפורשות אלא במהלכים אסוציאטיביים. המדד שלי הוא בתגובות של האנשים ועושה רושם שאני מאוד מובן גם אם המילים סתומות משהו לעיתים.
 
ערכייך
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=50474

ערכייך,
לעולם אתהה על פשרם,
עדיפויותייך,
לרוב נסתרות,
מסתור הכביסה שלך כפייתי
עד כאב, מה המטרות?
רצפתך לחה תמיד, כעינייך,
המייבש יעיל אך כביסתך מלוכלכת,
מלבין תקני ייכשל בטיהור מצפונך
אף כי כתלייך צחורים כשלג
ושקטים,
לו אני זבוב על הקיר
הייתי חושף מועקתך
ויוזם תנועה לשינוי פנימי
של שגרת יומך,
הייתי מנסח מחדש את יעודי,
לחקור,
לתפוס בקרן השור,
להרוויח תוקף לרוך לחישת שפתיך
קרי: "אתה ההגמון שלי, הבלעדי".
 
שיר 4- שיר של ניסוי בצבעים ודימויים
פנטזיה על נושא לא ברור
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=49592

חיוך שיניים לבן היה לחקלאי השחור
שחורק עד היום מול המכלאה,
בטנדר אדום,
עם לוחיות מטושטשות.
את היית עזר כנגדו
עם הכתפיות הדהויות,
היית מחייכת...
ומתפרצת.
במכלאה רבץ פר מפוספס
מסמיך לובן וגועה חדות,
הסתדרתם,
לא עשית בעיות.
צריף הקצה מארח כעת מרצה
על פרקט של חום מוקרם
ופרגוד אדום, בוהק,
מכהה מדרך כף רגל
של קהל מבקרים מגוון,
המגלה עניין.
סלולארי בקרבם ממחזר צליל
ולאחר כבוד מוצא איש מן האולם,
את כבר שמעת סיפורים,
הן התרוצצת כאן המון,
עם קנקן של מים קרים
וסידורים אחרים.
אצל סיטונאי הזהב,
ליד המשחטה,
נשדדה מרבית התכולה
ובמטווח העירוני
מכוון צופה למטרה
במחצית של עין עצומה
ומחצית של נימה לבנה.
בשלב הזה כבר הייתה כתפך חשופה
אך החיים הסתיימו פתאום
רבע לפני שנאהב
כי דקתיים לפני הערפל
התפתחו אצלך סימני שרב.
חיוך עצוב נסוך עכשיו
על פניו השחורות
של חקלאי עם לב זהב
שחורק עם מעדר
וחופר... וחופר.
 
 
שיר 5 דו"ח על שנות ה-60 "מריחה על הדף של כל מה שאני זוכר משנות ה-60".
שנות השישים העליזות
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=38461

שמלה לבנה , מכנסיים מתרחבים , אנשים מעופפים
במרתפים מעופשים , צליל מעוות , אורות עמומים ,
ריצ'י הייבנס - עולם ישן עד יסוד להחריב מבקשים.
אבקה לבנה , מחט פולחת , עשן על הבמה ,
חורים שחורים בהכרה , השחורים דורשים הכרה ,
דיסטורשן , צליל עמום , צמר גפן מתוק , תפוחים מסוכרים,
ריחות מתקתקים במרתפים אפופים , טימותי לירי-"כן
לסמים."
אורגן אורות , פרחים מסתחררים , קלידוסקופ של צבעים ,
הכול כלול שם- הסנף , אימא , לו תדע-תתעלף. 
יונה לבנה , וודסטוק , אהבה חופשית בשלולית מזוהמת ,
ג'ו קוקר , ילדים עירומים , קרוסבי סטילס נאש ויאנג , אימא
נדהמת , מטפחת משובצת , שמלה כפרית , ג'ינס משופשף ,
היפית פריקית מתלהמת כשמושכים אותה באף.
ג'וני מיטשל , לנון משתעל , אבזמים בוהקים , חגורות
מעוצבות , תנועה רב סטרית בקרנבי סטריט,
פינק פלויד , זיגי פרויד , אנדרו לויד , ג'ניס ג'ופלין שרה ,
הנדריקס בטריבונה שבר גיטרה , חברים , המצב די חרא.
חלוק לבן , בית חולים צבאי קטן , מרתפים משופשפים
בקומונה , אסון רודף אסון , אל גורלו הוא רוכב -
על הארלי דייוידסון.
ארונות לבנים , דגלי פסים וכוכבים , סרג'נט פפר , סמלים
עייפים מצדיעים , מטוסי תובלה עמוסים , שעוני חול
מתקתקים - "פאק ניקסון , סקרו ויאטנם" הזיה נטולת חזייה
על סדום ועמורה , כתפיות, חיילים נכים במדים מעוטרי
אותות ,
קירות לבנים , שיער , מזל דלי , חלקי גוף מעורטלים ,
מוזר לראות רקדנית מחוללת כשעקביה נעולים.
מציאות שחורה , מטפחת לבנה מכינה טריק ואנשים
נשאבים מעלה , אל תוך הריק ,
האומה מודאגת , אשליה פסיכדלית חוגגת.
אלו היו תולדותיהם של הקשישים ,
גיבורי שנות השישים.

 


 

תגובות