סיפורים

למלאכית הקטנה שלי

כל בוקר אני בוהה בך קטנטונת שלי ותוהה...האם תלכי אי פעם
וכל בוקר הגורל צוחק לי בפנים מחדש אך את...מלאך קטן יפה ומתוק חדורת תקווה
אותה תקווה שאבדה לי משכבר הימים החולפים
רואה ילדים בני שנה וקצת מהלכים על רגליהם ודמעות חונקות את גרוני
ורק את עוד זוחלת
חמש אביבים לך והתקווה כה רחוקה מגעת
אבל את בשלך...אומרת בקול עליז ומצהירה
לכיתה אלף אלך עם רגליי שלי...לבד
ושוב נצבט הלב והכל נקרע מבפנים
והשאלות והתהיות והמחשבות רצות בראשי ולא נותנות רגע שליו
בין היאוש וריצות מקופת חולים לבדיקה בבית חולים והטיפולים שמתעכבים בגלל פרוצדורה רפואית
אני פה מתעייפת ואת מולי...מעודדת אותי בחיוך
אמא אל תדאגי,הכל יהיה בסדר,אני אלך יום אחד את תראי
ושוב הדמעות והיאוש משלטים להם
ואני תוהה מתי זה יקרה
בפעם הראשונה שראיתי אותך הולכת עם ההליכון ישבתי בצד
ולא יכולתי לעצור את דמעותיי...הן זלגו לבד
ולא דמעות של עצב אלא של אושר
האושר שבלראות אותך הולכת
אפילו אם זה עם ההליכון
אפילו אם זה רק לכמה שעות ביום
אבל הלכת
ואני כל כך שמחתי,עד כדי כך שהלב שלי קפץ מאושר למרומים
ואת בשלך כמו תמיד
  זו שמרגיעה ומעודדת
אמא אל תדאגי,הכל יהיה בסדר
ואז את מחבקת אותי ונותנת לי נשיקה בלחי
ואני מבינה שוב כמה בורכתי בקסם כזה מיוחד
ולמרות מגבלותייך את קסם בפני עצמך
עולם ומלואו
אז יש לי רק להודות על ארבעת הניסים שלי
את ואחייך

תגובות