יצירות אחרונות
שמח בחלקי עם חצרי הפורחת (3 תגובות)
דני זכריה /שירים -15/07/2026 06:17
לַעֲמֹד בְּקוֹמָה זְקוּפָה🌹🌹🌹 (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -15/07/2026 05:11
שִׁעוּר בְּאֶזְרָחוּת (1 תגובות)
יעקב - RDT /שירים -15/07/2026 00:29
פריחת הדובדבן פרק שלשה-עשר (1 תגובות)
בבר 1 /סיפורים -14/07/2026 22:22
הכּדור פורח סוגר את רשימה ה4000 שירים שפירסמתי מאז הצטרפתי לאתר (3 תגובות)
אילה בכור /שירים -14/07/2026 22:22
סליחה בשאלה (2 תגובות)
jakuper /סיפורים -14/07/2026 20:40
תגיד רק שאתה אוהב (4 תגובות)
**לנה** /שירים -14/07/2026 19:28
ואולי בעצם. (3 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -14/07/2026 16:30
סנקה והמשפט שעלה בבמת הדיון / כמו הגיג / (5 תגובות)
רבקה ירון /שירים -14/07/2026 14:33
סיפורים
מאז ומתמיד [גסרה בעברית ל-'Since Ever']רעם חזק מפלס את דרכו בשקט הלילה. מעיר ילדה קטנה, שהלכה לישון לא מזמן. יושבת במיטתה, בפינה, מחבקת את הדובי שהיה שם מאז ומתמיד. לא רוצה ללכת לישון, מפחדת מהסיוט שתמיד חוזר. לא על המפלצת שבארון, או זאת שמתחת למיטה, אלא חלום אחר, לא ברור, משונה... היא היתה רגילה שהוריה תמיד שם. עושים הכל בשבילה, מחבקים, אוהבים. תמיד שם. ומי היה מאמין, שהסיוט הכי גדול שלה, הוא שמגיע עוד חבר למשפחה. אח קטן, פגיע, לא מזיק. מישהו שכולם אוהבים, במיוחד ההורים. מישהו שזקוק להשגחה תמידית, ואין זמן לשום דבר אחר. והוריה שוכחים. שוכחים שעדיין יש להם ילדה קטנה, עם דובי שהיה שם מאז ומתמיד, ונלקח בכדי לתת לאחיה הקטן. ובאמצע הסיוט, רעם חזק מפלס את דרכו בשקט הלילה. מעיר ילדה קטנה, שהלכה לישון לא מזמן. הלכה לישון בתקווה לחלום, חלום רגיל, והתעוררה מתוך סיוט. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |