סיפורים

מה אומרות עינייך?

 
ערכתי את הסיפור שוב

באחד מצהרי יום קיץ שגרתי וחם ששבתי מהעבודה לבית הורי  בטרם נישאתי, בסובבי מפתח הדלת הופתעתי למראה המלא חן שנגלה לעיניי.בספת הסלון בצבע שנהב, על שמיכה רכה משובצת כחול אפור התכרבלו בפינוק זוג חתולים סיאמיים יפים ,זכר ונקבה שהשכן מהקומה השלישית מסר לאימי, שאוהבת בעלי חיים. בנוסף לכלבה יפיפייה שכבר הייתה לנו בשם ליידי .שהפכה חברה נאמנה לזוג היפה.התקרבתי בשמחה הושטתי יד ללטפם ונעניתי בגרגורים עולים ויורדים כמוסיקה לשינה נעימה.פרוותם הייתה נעימה ורכה .מבטם החודרני וכחול העיניים הופנה אלי בשאלה מי את? תהיי לנו חברה?.גופם התמתח לאורך ברכיי כרקדני בלט.כמובן שהיה לזוג המפונק אוכל מיוחד, רצועה משובצת אבנים נוצצות סביב הצוואר וארגז חול מיוחד לצרכים.בכול הזדמנות שדלת הבית נפתחה תפסו זינוק ורצו לכיוון גרם המדרגות שעולה לגג.מידי פעם הגיעו לגג של השכנה היה זה מבצע להביאם בחזרה...בקריאות פס..פס.. מסביב למעקה  הגג . ולאחר שהתעייפו מטיול בוקר  על גג הבניין שבו הביתה ביללה מתוקה שנפתח את דלת הכניסה. .אהבתי מידי יום בשכבי לנוח שישכבו  על רגליי מבטם וגרגורם  הקלו עלי להירדם.. באחד הבקרים כלוליין בקרקס טייל הזכר כהרגלו על אדן החלון  מביט  בגרגור הנאה  אל  חצר הבית  ומדבר בחתולית אל חבריו,  ממרום הקומה הרביעית נהנה  מחום השמש,  שלפתע מעד ונפל אל מותו..

מאותו יום  בין החתולה והכלבה נרקמה מערכת חברות מופלאה של אכילה שינה ומשחק משותפים כזוג מאוהב. .ולאורך ימים  החתולה והכלבה שכבו בפינוק על רגליי.

היום שעברו השנים יש בי זיק געגוע לאותו גרגור נעים ולפרווה הרכה כסוודר אנגורה למבט כחול העיניים שקיבל אותי בהתפלאות בשאלה.  לכלבה ליידי -שמאוד אהבתי שעם השנים התבגרה  ישנה רוב שעות היום,  בשל היותה חולה וסבלה נראה לעין בחוסר תיאבון ושמחת החיים שהייתה בה , שכשכשה בזנב לקראת הנכנסים הביתה . ושלקחנו אותה לטיול בפארק מול הבית. נאלצה אימי לקחת אותה לווטרינר ולהרדימה.הורגש חסרונן של  הנביחות ,כלי האוכל  הריק ,את הרצועה  והחגורה שמרנו  במגירה. מאז לא הביאה אימי שוב בעל החיים למעט תוכי אהבה וציפורים בכלוב זהב  .יש בי געגועים מהם רכים וחזקים שזה כואב ולא חתול או כל בעל חיים אחר  ימלא את מקומם.בימים אלה..

 
@איריס בכר\\כל הזכויות שמורות.

 

תגובות