סיפורים

חסכון חכם

 

ההתלבטות היומיומית כשל רבים אחרים לא מרפה. מיהו הנתיב המהיר העדיף לנסיעה לעבודה. הימני? השמאלי? או סתם המרכזי..,

יש הממהרים לשנות בחירתם, אלה מקפצים מנתיב לנתיב. יש המתלבטים בין הנתיבים, נותרים בתווך בין שניים ומהווים מטרד, ויש המתלבטים כל הדרך אל היעד אך מקפידים בקנאות לשמור על נתיבם. כזה אני, מתלבט ומקפיד, מתלבט ומקפיד...

תוך כדי התלבטות, אני מנסה לשייך את הנהגים סביבי לקבוצות המתלבטים. עושה סטטיסטיקה במחשבות.

ובכן, קבוצת המתלבטים העצבנית, זו הממהרת להחליף נתיב בפירצה, פוסחת באופן קבוע ומתעלמת לגמרי משימוש באתת ("וינקר" בעברית תקנית).

 הקבוצה המהססת בבחירה ומתנהלת בין שניים, מרבה להשתמש באורות עצירה ושוחקת צמיגים לשווא.

לקבוצת המיעוט הדבקה בנתיבה לא נותר אלא לברור בין סוגי הקללות שהיא משננת...

אחרי ניתוח הנתונים הסטטיסטיים התברר כי קבוצת המתלבטים הדומיננטית היא זו שמתעלמת לחלוטין מהשימוש בוינקר!

למה לשלם על דבר שלא נחוץ? קפצה מחשבה במוחי וכבר מצאתי דרך להוזיל את מחירי המכוניות...

הרעיון מצא חן בעיני. אם לא היו וינקרים במכוניות, לא היה צריך לסמן את הנתיבים בכבישים.

אם לא היו מסמנים נתיבים בכבישים,  מע"ץ היה חוסך מליוני שקלים עבור רכישת גלונים של צבע. אם מעץ היה חוסך בצבע, "טמבור" היו חוסכים במים להכנת הצבע והכנרת הייתה מתמלאת כבימים ימימה...

יתר על כן, אם לא יסומנו הנתיבים, ייעל הנהג הישראלי הפורה את רשת הכבישים ע"י הוספת נתיבים מחוץ ובין השוליים...

הוספת נתיבים תקל על עומס התנועה הכבד ותשפר את יחס צריכת הדלקים הארצית...

 

מצויד בתובנה הזו שיגרתי לכל יבואני המכוניות מכתבים ובהם דרשתי לדעת את שעור ההוזלה העתידי המתבקש מעצם הסרת הוינקרים.

 

מעתה אמור: הוינקרים ברכב מבזבזים מים, מרבים את צריכת הדלק ופוגעים בתל"ג של ישראל!!!

 

 

 

 

 

תגובות