יצירות אחרונות
בריבוא עונג יוצרת - לעליזה ארמן זאבי היקרה ! (0 תגובות)
דני זכריה /שירים -01/11/2024 02:09
אַהֲבָה רִאשׁוֹנָה שיר-סיפור (0 תגובות)
BeeBee /שירים -01/11/2024 01:30
מוֹרִים לַחַיִּים🌹🌹🌹 (0 תגובות)
שמואל כהן /שירים -31/10/2024 22:38
האם זה שינוי? (1 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -31/10/2024 22:06
שיר השבוע - כמו ציפור קטנה בכלוב (0 תגובות)
ולריה גונצרוב /שירים -31/10/2024 22:06
התמודדות אם (1 תגובות)
אילה בכור /שירים -31/10/2024 21:24
יציר צל (0 תגובות)
תומר קליין /שירים -31/10/2024 21:21
לֹא מְוַתֶּרֶת עַל חֲלוֹמוֹתַי (1 תגובות)
אביה /שירים -31/10/2024 19:29
גַּם זֹאת אָהַבְתִּי / 2 / (4 תגובות)
רבקה ירון /שירים -31/10/2024 14:23
סיפורים
המושבניק - מערכון קצר ואקטואלי (חלק מתכנית סטנד-אפ שכתבתי למישהו לפני כשלוש שנים)המושבניק (מערכון)
זה המושב שלנו, מושב שדה-ירוק. המושב שלנו הוא מושב ותיק ושייך לתק"מ, תק"מ זה ראשי תיבות "תקנו מטרים רבועים", לא פלא שאנחנו מושב שיתופי. כשהוקם, נקרא המושב שדה-ירק אבל בשנים האחרונות המושב שלנו מגדל במקום פרות וירקות דולרים. במקום ארטישוק - ארטיקים, במקום צנובר יש קופי-בר, ובמקום שסק - עסק. בקיצור במקום תנובת-השדה תנובלה. אבל מה יש להגיד דולרים זה עסק מכניס, והם גם צומחים יותר מהר מפירות, ובפחות עבודה, עובדה פחות משקים ויותר משקיעים, פחות מזבלים את השדה ויותר מזבלים את המוח, והכל ירוק כל השנה. אח מה אגיד לכם פעם היה כבוד להיות איכר!! בשבתות היו באים העירוניים לעץ ולטרקטור, לא כמו היום באים ל-ACE ורק תור. פעם, פעם ספינת הדגל של האיכר היה "הקומביין", ולא כמו היום שהעיקר קומבינה. והשירים, זוכרים את השירים, דיברו רק על שמחת החקלאי, אז גינת אגוז הייתה מטע ולא אולם חתונות, אז היה נד-אילן ולא נדל"ן, ואילנות צמחו בשדה ולא בבנק דיסקונט. מה אני אגיד לכם היום זה כבר לא מושב, זה פשוט עובר-ושב. לי קוראים עציון, כבר 40 שנה איכר וזה העיקר, המושבניקיות עדיין מסתכלות עליי בהערצה ואומרות "עציון גבר". האמת אתם לא הכרתם אותי כשהייתי צעיר, הייתי ממש עץ צעיר יפה ורענן. הבנות קראו לי במקום עציון עץ. כשהייתי לוקח את מישהי לגורן, הבנות היו מחייכות ואומרות "הנה עוד אחת הולכת לראות את הגזע של העץ". ככה גם הכרתי את אישתי אילנה, הלכתי אתה לגורן, והיא לא הסתפקה רק בגזע, אלא טיפסה עד לצמרת. אחרי 9 חודשים נולדו לנו תאומים אילן ואילנית הנה כאן היה פעם הפרדס. איייזה פרדס!! והיום צימרים להשכרה. אני עוד זוכר איך הפרדס היה הרבה הדרים של תפוז, ולא הרבה חדרים לחפוז. כשהקמנו את המושב חגגנו את ט"ו בשבט, נטענו עצי תפוז ואשכולית, רקדנו שרנו, והעצים צמחו, והפכו לפרדס. והיום שממה! גושי בטון. אתם מבינים את זה, פעם במושבים החקלאי היה סוחט מאשכוליות מיץ, והיום המושב סוחט את המיץ לחקלאי. ואני, אני צריך להחליט "אשכוליות או לא להיות". הנה פה היו כוורות עם דבורים ודבש. לפני שבועיים סיפרתי לנכד שלי שהייתי כוורן (קברן),אז הוא שאל "סבא מה! עבדת בחברה-קדישא". פה הכרם! לא ענבים – מסעדה, מסעדת-הכרם. פעם זה היה כרם של ענבי מוסקט, היום המוסקט היחידי שרואים פה זה בקבוקי היין שמגישים במסעדה. הכרם היה שייך למנדל, יום אחד לפני שנתיים החליט לעקור אותו ולהקים יקב. מספרים שהבן של מנדל היה מובטל בגלל שסבל קבוע מדלקת דרכי השתן, הלך לניתוח והרופאים נאלצו לפתוח לו את שק האשכים. כשרצו לתפור לו חזרה לו לא מצאו ת'הביצים שלו ובלית ברירה שמו לו שני ענבים. אחרי חודש כשהגיע לבדיקה חוזרת הוא בא עם חליפה, עניבה, רולקס. הרופא אמר לו "מאיפה כל העושר הזה?", "מה אני יגיד לך פתחתי יקב, מאז הניתוח כל הזמן אני משתין יין". הנה הלול, הלולויה. אח הלול, פעם היו בו 1000 דוגרות, והיום רק תרנגולים. היום כל תרנגול גבר, רואים לפי הביצים. רואים את התרנגול הגדול ההוא קוראים לו ריקו, עושה צרות, משוגע על הכל הראש ממש "קוקו-ריקו". התאהב בפרגית אחת צעירה אש, והיא לא שמה עליו עד שלפני שבועיים שלחו אותה לקצב. מפרגית אש היא הפכה לפרגיות על האש. ככלל אחת לשבוע אנחנו שולחים כמה פרגיות לקצב. לפני שבועיים לקחתי את הבת של השכנים, גם היא פרגיה לא קטנה, איתי לקצב, הראיתי לה את המיכון האוטומטי, "רואה זאת מכונה מיוחדת, בצד אחד מכניסים פרגיה ובצד השני יוצא נקניק", "תגיד" היא שואלת "אתה מכיר גם מכונה שבצד אחד מכניסים נקניק, ובצד שני יוצאת פרגית", "כן, בין הרגליים של אמא שלך". ואם כבר בפרגיות עסקינן, מספרים ששתי תרנגולות שוחחו ביניהן בלול, אחת אומרת לשנייה, ראיתי את בעלך מסתובב בקניון …על הגריל" האורווה שלנו היא מקום אידאלי לבילוי משפחתי. הילדים באים לרכב על סוסים והאמהות על המדריך. מספרים על אחת האמהות שהודיעה לבעלה "יקירי אני יוצאת לרכיבה של שעתיים", הבעל "אני יודע הסוס התקשר כבר שלוש פעמים". ואם כבר ילדים אז החממה, המקום היחידי שמושך את בני הנוער למושב. פעם היה פה קולירבי היום קוליסאום! הדיסקוטק המקומי, ההייטק של המושב כל שישי המקום מפוצץ, כולם מזיעים ממש חממה. הצעירים מתנדנדים מהמוסיקה, והזקנים מהפרקינסון. השקענו בתאורה, בסאונד, בהגברה הכל נוח וידידותי למשתמש, בקיצור חממה טכנולוגית. מה אפשר להגיד 1000 אורחים כל שבוע זה יופי של הכנסה תרתי משמע. ועל זה נאמר הייטק בחקלאות, והייצ'ק לחקלאי.
הו הנה כאן הרפת שלנו. אין הרבה פרות, ואת הרווח העיקרי עושים מפרסומות ולא מחלב. הנה יונתן, זוכרים אותו?. זוכרים את יונתן מהפרסומת "דרישת שלום מהפר יונתן החממוווווד", יונתן כבר גדול, הוא כבר לא פר הוא פרפר. מה זה פרפר, רואים את כל הגודל שלו מתחת לכנפיים. הנה השנה קיבלנו 3 פרות חדשות את כולם הוא פירפר, ממש פרפרו ורבו. והעגלים שלו, כל אחד מה זה "מווו…צלח". את יונתן קניתי לפני 5 שנים מאברמסון, נסעתי אליו למשק ובדקתי את יונתן. פתאום ראיתי שעל האוזן שלו רשום "פר" שאלתי "מה זה" ואברמסון אמר "זה קיצור של פריז, יונתן נולד בצרפת". המשכתי לבדוק ופתאום ראיתי על הבטן שלו רשום "הול" שאלתי "מה זה" ואברמסון אמר "זה קיצור של הולנד, אמא של יונתן היא פרה הולנדית", המשכתי בבדיקה ופתאום ראיתי על האיבר שלו רשום "פול", שאלתי מה זה, ואברמסון אמר "אבא שלו יווני, וכשזה עומד לו רשום קונסטנטינופול". חוץ מזה השנה גם גמרנו לפרק את מערכת החליבה החדשה. לפני שנים עבד אצלנו מתנדב אחד, כל-כך התלהב מהמשאבה האוטומטית, החליט להלביש אותה בהתאם על שלו, ואז ביקש ממני להפעיל. אחרי שגמר פעם ועוד פעם צעק לי "תפסיק אותה", "מצטער" עניתי לו "זה מפסיק אוטומטית אחרי
היי, מה קורה?, לא רוצים לראות פרות? לאן אתם הולכים? לקניות ב-ACE, ומה איתי, אני עז?
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |