שירים

פתאום

אורו של ירח גוסס
שדועך לתוך דמותך האצילית
אשר לא פעם הניצה מולי
כמגדל ומגן,ולפתע
הריק מתפשט במרחבי לבי
כי מאסתי בי מנחשולי הזמן
עת עת תוגה קוראת אליך
והמרחבים אשר ידענו יחד
מצתמקים פתאום
לתוך שלולית של גשם אחרון
והבדידות נצורה בליבנו
מאיימת לדרוך נישקה מולנו
פתאום הכל מואר
ולא באושר שידענו פעם
פתאום הקור עוטף
את שלהבות האש
אשר פרחו בתוך ליבנו
ומקפיא כל צלם וזכר למה שהיה
פתאום...ולא נותר דבר מלבד הזכרון
 
 
04/08/08  05:21

תגובות