חזרה ליצירות
סיפורים

מרוסק

אדווה רודי | (22/04/2008 00:03) | 86 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
פניך כמו חרוטות בראשי. בכל פעם שעוצמת את עיני, אתה מופיע בלי לבקש רשות .מי ביקש ממך להופיע? מי קרא לך לבוא? ואתה מתעקש להשפיע על חיי, להפריע, להזכיר את קיומך, ואני כבר לא מצליחה להתמודד איתך.
 
ובחלומי, אנחנו מטיילים בין דקלים רעננים, בחוף ים לבן כשלג. אתה מלטף את ידי הרכה ואני מתרוצצת באושר על החול הנעים. אני רצה לתוך המים הקרים ואתה בעקבותיי, לא מוכן לעזוב אותי ולו לרגע אחד. נמצד לגופי ואנחנו מתנשקים במשך שעה שלמה. פעם אהבת אותי עד כדי כך...
 
פוקחת את עיני ואתה פשוט לא שם. לא בשום מקום בחיי, אתה כבר לא קיים במציאות שלי. ואני מתעקשת להחזיר אותך אלי, נאחזת בשרידי הזכרונות שלי ממך, מפחדת לאבד את תויי פניך, את מילותיך היפות והנוגות, את תחושת האהבה הישנה הזאת.
 
בחלום, אנחנו שוב במקום הקבוע שלנו. אתה מחבק אותי חזק ואני מתענגת רק מהמחשבה שאתה איתי. מנשקת באיטיות את צווארך ואתה עוצם את עיניך ושוקע בעולם טוב יותר.
 
דמעות מציפות את עיני כשעולים זכרונות אלו. רק לחשוב שפעם הייתי רותם שלך, ועכשיו אני כלום עבורך. לקחת מחק גדול ומחקת אותי מחייך, ורק אני לא הצלחתי עם אותו המחק. מה עם ההבטחות על אהבה שחיה לעד? האם לא קיימת אהבה כזו?
 
וכל מה שמתחשק לי זה רק לאהוב אותך, לעשות אותך מאושר, לפנק אותך, לראות אותך מחייך.
 
הלב שלי מרוסק, אני לא בטוחה מי יוכל לתקן אותו.
 
 

תגובות

חזרה ליצירות