יצירות אחרונות
כְּמִיהַת הַחַמָּנִיּוֹת בַּדְּמָמָה (0 תגובות)
אביה /שירים -16/07/2026 06:52
מתחשבים ובאים לקראתנו (1 תגובות)
דני זכריה /שירים -16/07/2026 06:18
עִנְיָן מִשְׁפַּחְתִּי🌹🌹🌹 (1 תגובות)
שמואל כהן /שירים -16/07/2026 05:16
פריחת הדובדבן - פרק ביניים (0 תגובות)
בבר 1 /סיפורים -16/07/2026 00:38
תרופת הריאליטי (1 תגובות)
jakuper /סיפורים -15/07/2026 21:36
היא תיסע לאטלנטה (3 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -15/07/2026 18:17
לחייך ימים משומשים (2 תגובות)
אסנת אלון /שירים -15/07/2026 16:54
בַּחֲצֵרוֹת (9 תגובות)
אלפי /שירים -15/07/2026 16:35
שירים
השמרטפית
ידידינו היוצאים לחופשה בצפון מבקשים שאשגיח על חתולם-קופידון. הסכמתי מיד, מה כבר יכול להיות למרות שמעולם לא טיפלתי בחיות. הם באו עם הנץ, סלסלה בידם ובתוכה מתפנק לו חתול מנומנם. מכורבל ככדור, תמים למראה אנחנו נעשה חיים-כנראה. הם עזבו את ביתי בעיניים דומעות והזכירו שייעדרו רק שני לילות. נעלתי הדלת בשקט מופתי כעת מתחיל תפקידי האמיתי. פניתי לאחור, נתקלתי בסלסלה ומתוכה קפץ הכדור בבהלה. התמתח והתארך לממדים איומים כעין חייזר שנחת מהמאדים. זינק מעליי, ניתלה על קולב ונפל עם שני מעילים מעליו. צווח ככרוכיה בבוקר סגרירי ניצלתי ת'הזדמנות, ונסתי לחדרי. מבעד לדלת הקשבתי לרעשים שבקעו מכיוונו של "כדור תמים" זכוכיות נשברות, רעמים וברקים. קופידון אחד, אינספור נזקים. לאחר שעות של מהומה רבתי ירדה לפתע דממה על ביתי. יצאתי מהחדר על בהונותיי ולא האמנתי למראה עיניי: על גל חורבות, בלב הסלון רבץ לו בנחת חתול קופידון. רגוע, מחוייך, אוזניו מושפלות,
זה הזמן לסלוח-
גם לחיות.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |