טַּעַם גֶבֶר וְאִישָׁה

שמאי היקר,
זהו שיר נועז, חושני ומלא בטעם  במובן המילולי והמטפורי כאחד. אהבתי את הדרך שבה אתה מחבר בין העיניים, הלשון, הזיכרון והתשוקה, ויוצר מהם עולם שלם של חוויה גברית ונשית.

הדימויים שלך מפתיעים ומעוררים את החושים, ובעיקר משחקי הלשון מעניקים לשיר אופי ייחודי, שובב ולעיתים גם אירוני. יש כאן מתח מעניין בין טעמי הזמן, טעם הגוף וטעם המילים, כאילו גם השפה עצמה הופכת לחלק מן החוויה החושנית.

והסיום – "עַזּוּת מֵצַח, טַעַם גֶבֶר וְאִשָּׁה" – מסכם היטב את רוח השיר: ישיר, חצוף במידה הנכונה, ובעיקר כזה שמשאיר טעם ומחשבה גם אחרי הקריאה. נהניתי מאוד.

שבוע טוב ושקט

שמוליק

אמנם השיר מתמקד ב"טעם האישה", טעם שנעלם - חמיצותם, ביקיני, בליקיני - אבל השיר נקרא טעם גבר ואשה, ואני שואל בעקבות השיר, הפירוט המדוקדק של "טעמי האישה" שנעלמו - האם טעם הגבר הוא הטעם החדש?

מפעים: היום הכול כל כך יפה, חוטא מבט שבא לבכות על זה הטעם שכול כולו חיטיני, בליקיני, עזות מצח, טעם גבר ואישה. תודה רבה לך שמאי היקר, שבוע טוב.

העלת את מפלס הים....

טעמך האישי מסתתר בין המילים, אתה מעדיף את הסתרת הטפח . 

גלי יקרה..!!!

  השיר "טעם גבר ואשה" שהעליתי הוא, כדי לבקר את השינוי ביחסים ובמיניות בעידן המודרני.

השיר מעמת בין טעם עמוק וראשוני המדומה ל"שבע בתולות מקרקעית הים" לבין המציאות העכשווית, המאופיינת בשטחיות מוחצנת והחפצה "חוטיני/ביקיני". מחאה מול יופי שטחי המאפיין את העידן הנוכחי. ביטוי לגעגוע למסתורין ולעומק הרגשי שהתקהו לטובת מראות חיצוניים, גסות רוח והיעדר בושה והתרסה כלפי אחרים.

צהריים טובים והמשך יום קריר ונעים..

קראתי את שירך בריכוז רב:

 הכתיבה- כתמיד- לעילא ולעילא, המסר שאתה מעביר באמצעות המילים באופן עדין ואצילי  ביותר הוא:  המראה של אותן נערות שאיבדו את הצניעות שלהן והן  חושבות  כי זה ראוי וטוב וגם יפה . אבל גם על הנושא הזה אנחנו לומדים  בתורה:

"וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים, הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ; וְלֹא, יִתְבֹּשָׁשׁוּ" [בראשית : ב', כ"ה].

 אבל אחרי שאדם וחוה אכלו מהפרי האסור נאמר:

"וַתִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ, כִּי עֵירֻמִּם הֵם; וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת.  ח וַיִּשְׁמְעוּ אֶת־קוֹל יְהוָה אֱלֹהִים, מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן--לְרוּחַ הַיּוֹם; וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ, מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִים, בְּתוֹךְ, עֵץ הַגָּן.  ט וַיִּקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים, אֶל־הָאָדָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, אַיֶּכָּה.  י וַיֹּאמֶר, אֶת־קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן; וָאִירָא כִּי־עֵירֹם אָנֹכִי, וָאֵחָבֵא.  יא וַיֹּאמֶר--מִי הִגִּיד לְךָ, כִּי עֵירֹם אָתָּה; הֲמִן־הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל־מִמֶּנּוּ--אָכָלְתָּ". [שם, ג', ז'- י"ח] המסקנה :

רש"י מסביר: אדם וחוה- תחילה לא התביישו  כי לא ידעו מהי צניעות- מפני שעדיין לא ידעו להבחין בין טוב לרע. אבל כאשר אכלו כבר מהפרי  האסור- יצר הרע כבר דבק באדם וידע להבחין בין טוב לרע.וברגע זה  נפקחו   עיניהם-  הם פתאום היו בעלי חכמה.

 לכן התביישו ותפרו להם ביגוד מעלה תאנה. 

יישר כוח על כתיבתך הנהדרת והמשובחת.

שבוע טוב ובשורות טובות.

 בברכה

 אהובה.

.

וואו. 

וואו, שמאי. 

שיר כאילו-חושני, אבל בעצם: מחאתי -

ואם לא די ברור, תוספת מבהירה בסופו. 

תודה רבה-גדולה עליו, עליהם. <לב>

רבקה

---

אתה פותח בתיאור פיוטי, כמעט מיתולוגי, של עיניים צלולות וטעימת "תרבות הפה" לעומת זאת, העולם של "היום" מוצג כעולם שטחי ורדוד ("חוטיני/ביקיני") – עולם שבו הכל לכאורה "יפה" ומושך ויזואלית, אך המבט בו נחשב כמעט ל"חטא" כי הוא ריק מתוכן ומעורר רצון לבכות על אובדן העומק והטעם האמיתי של החיים, האהבה והתשוקה  - יפה כתיבתך ערב נפלא

לדעתי ככל שהגוף מצטמצם בכסותו הוא פחות מפתה. 

יקירי

*******

לכל עידן יש  מחיר.

אין לעצור את הקידמה

על כל המשתמע.

יש לנו עיניים להביט 

על יופיים של דברים ...

ואך טיבעי שהעיניים

מציצות לעתים

ואיך אפשר שלא ... ???

אנחנו דור אחר שצמח על

קוד לבוש אחר וצניעות.

אני בעד בגד ים שלם

שהוא יותר סקסי מכל חוטיני !!!

יפה דרשת יקירי !!!

מברכת לערב נעים שקט ובריא

ושבוע של בשורות משמחות

ממני תמיד

עליזה