תפישה רב מחשבתית

הלילה תחוג במוחי מילה אחת והיא השתיקה, השתיקה המלוות בתעתועים של מחשבות ולבטים לגבי המשך החיים, ובעצם תמיד תעלה במוחי השאלה למה, ולמה היא בגדול אנו חיים ודווקא כאן ומה מטרותינו כאנשים עלי האדמות, ובסוף.... בסוף העשייה מהי תודעת התרועה של העשייה העצמית והעשייה של הסובבים אותנו לנו?

 כל כך הרבה שאלות קיימות להווי החיים  ולכל אחד ואחד מאיתנו פן התהוויות והמחשבות הוא לגיטימי. לגבי כל אחד תפיסתו את החיים היא שונה אצל אחד השאיפה היא ללא גבולות ומוגבלת לאחר.

החיים הם תעלומה במלוא המובן,רק העבר הוא המפתח לגורם הברור לשאלות האדם שכבר נגלו ונגעו בפניו.

בכלל מהם המרכיבים הבונים את האדם כיישות בעלת רגשות, רגשות החובקות  את גופו ואת מוחו שלו כשל עצמו ואת סובבו העומד מולו בצידו או בכלל במקום המרוחק ממנו באלפי  מטרים ואולי קילומטרים.

האהבה היא השתוקקות האדם לאין ספור רגשות העוטפות את גופינו ואת ליבינו  בעדיינו חיים, ואילו התשוקה היא הרצון הגדול לחוויה מתמשכת או רגעית, השנאה היא הגורם המוביל לתועבת האדם איש את חברו ואיש את עצמו,

הטינה היא לשון השטן החוצצת את גורלנו שמובילה לנקמה המנתבת את דרכה אל פתחת המלחמה בין אדם לאדם,

התקווה היא יסוד פריצתו של האדם את חלומו את גדולתו ואת רצונו, ואף מנגד עומד לו בצד הייאוש הגורם לאדם לאובדן שאיפותיו ואובדן שמחתו לחיים בעולמינו  ובמקרים קיצוניים לאובדן עצמי.

החיים הם גלריה נרחבת כאשר מספר היצירות הן אין ספור וללא גבולות  ומאחורי כל יצירה עומד לו סיפור שונה ומאחורי כל סיפור עומד לו האדם.