הָאִשָּׁה מִשְּׂדֶה הַחַמָּנִיּוֹת
הָאִשָּׁה מִשְּׂדֶה הַחַמָּנִיּוֹת, זוֹ הַשּׁוֹכֶנֶת בְּרֹב שִׁירַי,
מוֹצֵאת בֵּין הַשּׁוּרוֹת אֶת פְּתַלְתַּלָּיו הַחוֹשְׁקִים שֶׁל הַלֵּב.
מִמַּעֲמַקָּיו הֵם נוֹבְעִים, כְּמַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר בְּלָאט,
בְּעוֹד שְׁנֵינוּ פּוֹסְעִים, אֲחוּזֵי קֶסֶם, בְּתוֹךְ הַמַּרְבַד הַזָּהֹב.
אֲנִי צוֹפָה בִּתְנוּעָתָם הַמְּעֻדֶּנֶת, הַנִּשָּׂאָה בָּרוּחַ,
שֶׁל הַפְּרָחִים הַמֻּזְהָבִים, הַמַּרְכִּינִים רֹאשׁ בַּעֲנָוָה,
בְּעוֹדָם חוֹלְקִים מַעֲשֵׂה אַהֲבָה קָדוֹשׁ עִם הַשֶּׁמֶשׁ.
אַתָּה וַאֲנִי עוֹמְדִים מוּלָם, נֶעֱתָקִים מִמָּקוֹם,
הַיָּרֹק הָעָמֹק שֶׁל עֵינַי וְהַחוּם הַלּוֹהֵט שֶׁל עֵינֶיךָ
מִתְעַרְבְּבִים זֶה בָּזֶה, מִתְכַּרְבְּלִים בִּסְעָרָה שֶׁל רִגּוּשִׁים.
מוּלְךָ, בְּפַחַד וּבְעֹז, אֲנִי מְנַסָּה לְנַפֵּץ
אֶת הַחוֹמוֹת הַבְּצוּרוֹת שֶׁבָּנִיתִי סְבִיבִי שָׁנִים.
כְּמוֹ הַחַמָּנִיּוֹת הַזְּקוּפוֹת, גַּם אֲנִי לוֹכֶדֶת
מִקַּרְנֵי הַיּוֹם הַנִּשְׁפָּכוֹת גְּוָנִים רַכִּים שֶׁל אֹשֶׁר.
מְחַבֶּרֶת שְׁבָרִים לִכְדֵי לְבָבוֹת, לִכְדֵי אַהֲבוֹת שְׁלֵמוֹת,
צוֹעֶדֶת בְּרַגְלַיִם יְחֵפוֹת עַל הָאֲדָמָה הַחַמָּה,
שׁוֹזֶרֶת נִימִים שֶׁל עֶרְגָּה וּכְמִיהוֹת כְּמוּסוֹת.
קַרְנֵי הָאוֹר מְצִיפוֹת אוֹתִי, מַבְהִיקוֹת מִבַּעַד לַקְּמָטִים,
הֵן מִתְלַכְּדוֹת בְּתוֹכִי וּמִשְׁתַּקְּפוֹת אֵלֶיךָ חֲזָרָה.
כִּי אֲנִי יוֹדַעַת כְּבָר, בִּתְבוּנַת הַזְּמַן,
שֶׁגַּם צַלָּקוֹת יְשָׁנוֹת בּוֹנוֹת מִקְדָּשׁ שֶׁל אַהֲבָה;
דִּלַגְתִּי עַל מַהֲמוֹרוֹת הַדֶּרֶךְ, וּבְכָל נְפִילָה הוֹסַפְתִּי אֹמֶץ.
אֲנִי יוֹדַעַת כִּי כַּאֲשֶׁר מוּסִיקַת הַלֵּב הַסְּמוּיָה פּוֹעֶמֶת,
הַלֵּב אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְכַּחֵשׁ – הוּא בּוֹעֵר בְּאֵשׁ הַתְּשׁוּקָה.
וּבְכָל זֹאת, הַפַּחַד מֵרֶגַע הַפְּרֵדָה מְפַכֵּר בִּי,
מְבַקֶּשֶׁת לִהְיוֹת שְׁבוּיָה, נִצְחִית וּמוּגֶנֶת, בִּזְרוֹעוֹתֶיךָ.
לְהַבִּיט בְּעֵינֶיךָ וְלִטְבֹּעַ, כְּמֵהָה שֶׁתְּעוֹרֵר אֶת תְּחוּשׁוֹת גּוּפִי,
תַּעֲבִיר צְמַרְמוֹרוֹת שֶׁל עֹנֶג בְּעוֹרִי,
כְּשֶׁאַתָּה מַגִּישׁ לִי, כְּמוֹ מִנְחָה, אֶת פֶּרַח הַחַמָּנִיָּה.
אֲנִי לֹא מְוַתֶּרֶת עַל חֲלוֹמוֹתַי, יוֹדַעַת שֶׁעוֹד יֵשׁ תִּקְוָה.
עַל שָׁטִיחַ פָּרוּשׂ בֵּין הַגִּבְעוֹלִים,
אֲנִי פּוֹרֶסֶת אֶת גּוּפִי אֵלֶיךָ, כְּסֵפֶר פָּתוּחַ,
נִרְקֶמֶת בְּמַגָּעֲךָ, מִתְקַמֶּרֶת אֶל תּוֹךְ תַּבְנִית יָדֶיךָ.
אוֹתְךָ – אֶל נִשְׁמָתִי הַצְּמֵאָה אֲנִי שׁוֹזֶרֶת,
אֶת גְּבוּלוֹת אַהֲבָתְךָ הָאֲסוּרִים וְהַמֻּתָּרִים חוֹקֶרֶת.
וּבַמַּחְשָׁבוֹת אֲנִי שׁוּב מְשׁוֹטֶטֶת, רְחוֹקָה וּקְרוֹבָה,
אֶת נְדוּדֵי הַשֵּׁנָה שֶׁל הַלַּיְלָה בְּרַכּוּת חוֹבֶקֶת.
הָאֲוִיר נָע בְּחָפְשִׁיּוּת מְשַׁכֶּרֶת בַּחָדָר,
הַמּוּסִיקָה נָעָה סְבִיבֵנוּ כְּלַהֲקַת פַּרְפָּרִים רָעוּדָה,
וַאֲנִי –
מְעֻנֶּגֶת, שִׁכּוֹרָה מִמַּסָּע חוּשָׁנִי וְנִצְחִי.
מִמֶּנִּי אֵלֶיךָ –
הָאִשָּׁה מִשְּׂדֶה הַחַמָּנִיּוֹת.
~
יֵשׁ רְגָעִים שֶׁבָּהֶם הַטֶּבַע הוֹפֵךְ לְמַרְאָה שֶׁל הַנֶּפֶשׁ. עֲבוּרִי, שְׂדֵה הַחַמָּנִיּוֹת הוּא לֹא רַק מָקוֹם, הוּא הַבָּמָה שֶׁבָּהּ הַלֵּב שֶׁלִּי מֵעֵז סוֹף־סוֹף לְהוֹרִיד אֶת הַשִּׁרְיוֹנוֹת. הַשֶּׁמֶשׁ מְמִיסָה אֶת הַחוֹמוֹת שֶׁבָּנִיתִי בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים, וּפִתְאֹם, בְּרַגְלַיִם יְחֵפוֹת עַל הָאֲדָמָה הַחַמָּה, אֲנִי מַרְגִּישָׁה אֵיךְ כָּל הַצַּלָּקוֹת וְהַמַּהֲמוֹרוֹת שֶׁעָבַרְתִּי בַּדֶּרֶךְ הוֹפְכוֹת לְכֹחַ.
הַמַּבָּט הַיָּרֹק שֶׁלִּי נִפְגָּשׁ בַּמַּבָּט הַחוּם שֶׁלְּךָ, וּבְתוֹךְ הַסְּעָרָה הַמֻּזְהֶבֶת הַזּוֹ שֶׁל הַפְּרָחִים, אֲנָחְנוּ נִרְקָמִים זֶה בְּתוֹךְ זוֹ. זוֹ לֹא רַק אַהֲבָה, זוֹ הַחְלָטָה לֹא לְוַתֵּר עַל הַחֲלוֹמוֹת. גַּם כְּשֶׁהַלַּיְלָה מַגִּיעַ וּמֵבִיא אִתּוֹ נְדוּדֵי שֵׁנָה, הַמַּנְגִּינָה שֶׁל אוֹתוֹ מִפְגָּשׁ חוּשִׁים נִשְׁאֶרֶת אִתִּי, מְרַחֶפֶת בַּחֶדֶר כְּמוֹ פַּרְפָּרִים, מַזְכִּירָה לִי מִי אֲנִי – הָאִשָּׁה שֶׁלָּמְדָה לִפְרֹחַ מוּל הָאוֹר.
~
חֲמִשָּׁה סְפָרִים כְּבָר הוֹצֵאתִי לָעוֹלָם, נָתַתִּי לָהֶם חַיִּים וְנֶפֶשׁ. וְהִנֵּה, כְּבָר חָשַׁבְתִּי לְהָבִיא לָעוֹלָם גַּם סֵפֶר שִׁשִּׁי, "הָאִשָּׁה מִשְּׂדֵה הַחַמָּנִיּוֹת". אַךְ אָז עָלָה בִּי הַחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא הָאֲנָשִׁים בְּיָמֵינוּ כְּבָר לֹא כָּל כָּךְ קוֹרְאִים שִׁירָה. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְבֵית הַדְּפוּס וְגִלִּיתִי שֶׁהַמְּחִיר קָפַץ פִּי שְׁלֹשָׁה, הֵבַנְתִּי שֶׁזֶּה הַסִּימָן וְהֶחְלַטְתִּי לְוַתֵּר, לְפָחוֹת לְעַתָּה.אָז בִּמְקוֹם דַּפִּים מֻדְפָּסִים, אֲנִי בּוֹחֶרֶת לִשְׁלֹחַ לָכֶם מִלִּים חַמּוֹת מֵהַלֵּב. חֲבֵרִים יְקָרִים שֶׁלִּי הַוִּירְטוּאָלִיִּים שֶׁמְּלַוִּים אוֹתִי מֵרָחוֹק וְהַוִּיזוּאָלִיִּים שֶׁאֲנִי פּוֹגֶשֶׁת בַּמַּבָּט, אֲנִי רוֹצָה לְבָרֵךְ אֶתְכֶם בְּבִרְכַּת שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה.
שְׁנַת תַּשְׁפָּ"ז הַבָּאָה עָלֵינוּ לְטוֹבָה תִּהְיֶה בְּטוּחָה, רְגוּעָה, וַאֲנִי מַאֲמִינָה בְּכָל לִבִּי שֶׁזּוֹ תִּהְיֶה שָׁנָה שֶׁכֻּלָּהּ שֶׁל פָּז
~
