הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹

הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ/ש. כֹּהֵן

בְּאֶרֶץ הַזֹּאת,

בֵּין הַחוֹל וְהַפְּרָחִים,

גָּרִים אֲנָשִׁים

עִם חֲלוֹמוֹת וְשִׁירִים.

לֹא רַק אֶת הָאֲדָמָה

הַלֵּב יוֹדֵעַ לֶאֱהֹב,

אֶלָּא אֶת הָאָדָם שֶׁבָּהּ,

אֶת הַלֵּב שֶׁלּוֹ

וְאֶת הַטּוֹב.

הַשִּׁירָה יוֹצֵאת מִן הַלֵּב

וְאֶל הַלֵּב הִיא חוֹזֶרֶת.

מַזְכִּירָה לָנוּ שֶׁהַתִּקְוָה

עֲדַיִן מְאִירָה וְזוֹהֶרֶת.

הִיא מְחַבֶּרֶת אָדָם לְאָדָם,

וְלֵב אֶל מוֹלֶדֶת,

וּמִתּוֹךְ כְּאֵב וּמַאֲבָק

אֶת הָאַהֲבָה מְעוֹרֶרֶת.

גַּם בְּיָמִים שֶׁהַדֶּרֶךְ עֲמוּסָה

וּמְלֵאָה בִּדְאָגָה,

נִשְׁמֹר עַל הַחַיִּים,

עַל הַתִּקְוָה וְעַל הָאַהֲבָה.

כִּי אֶרֶץ אֵינָהּ רַק נוֹף,

הָר, עֵץ וְשָׂדֶה,

הִיא פָּנִים, הִיא זִכָּרוֹן,

וְהִיא אָדָם שֶׁלְּיָדֵנוּ עוֹמֵד.

וְכָל עוֹד יֵשׁ מִי שֶׁכּוֹתֵב

וְיֵשׁ מִי שֶׁקּוֹרֵא,

הַשִּׁירָה תַּמְשִׁיךְ לְחַבֵּק

אֶת הַלֵּב

וּלְהַצְמִיחַ בּוֹ אַהֲבָה.

כִּי לֶאֱהֹב אֶת הָאָרֶץ

זֶה לֶאֱהֹב אֶת מִי שֶׁבָּהּ חַי,

וְכָל שִׁיר הַנּוֹלָד מֵאַהֲבָה

מַשְׁאִיר בָּהּ אוֹר שֶׁל תִּקְוָה.

5.9.26

להיות אדם

יש להזכיר לאדם כי בכל עת ובכל שעה לא הוחמץ עדיין המועד לשוב ולהיות אדם. כי כל זמן שהשירה אוהבת את האדם בארץ הזאת ואת החיים על פניה, כדאי וראוי גם לו, לאדם, לאהבם , להעריכם לשמור עליהם...

 כך כתבה לאה גולדברג.