יצירות אחרונות
אני אבן בשדה (1 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -22/08/2026 12:28
משיכת חבל (0 תגובות)
יורם גור זאב /סיפורים -22/08/2026 12:22
לא אוכל (1 תגובות)
צביקה א הורוביץ /שירים -22/08/2026 11:30
רומן לי (1 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -22/08/2026 11:01
ספר חדש בהוצאת "דרך המילים". (4 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -22/08/2026 09:34
בְּדַם לִבָּם וְעֶטָם - לבמת הדיון של נורית🌹🌹🌹 (6 תגובות)
שמואל כהן /שירים -22/08/2026 08:01
בְּסוֹף הַקַּיִץ שֶׁל אָבִיָה (4 תגובות)
אביה /שירים -22/08/2026 06:53
דמיוני מקדים את החורף הגשום (5 תגובות)
דני זכריה /שירים -22/08/2026 06:45
אֲרוּחַת עֶרֶב מִשְׁפַּחְתִּית, אוֹ: שִׁיר שֶׁל נַעַר (English after Hebrew) (4 תגובות)
בַּר גַּרְסִיָּה־שַׁנְקָר /שירים -22/08/2026 03:58
הגברת הצרפית (4 תגובות)
אלפי /הודעות -22/08/2026 00:49
סיפורים
משיכת חבל
המושך בחבל.jpg
אוגוסט 2026
משיכת חבל שמי זיוה ואני נמלת אש. אני אף פעם לא לבד – אנחנו מלא פועלות עובדות יחד כל היום, כולן ג'ינג'יות וגם עוקצות כשצריך – וגם כשלא צריך. התפקיד שלנו בחיים הוא להביא אוכל למלכה שגרה בקן וזה המון עבודה כי אנחנו צריכות להרים מלא גרגרים כבדים כל היום ולסחוב אותם לקן מהבוקר עד הלילה. תאמינו לי זו עבודת פרך. אני יודעת שיש בני אדם שמתלוננים על זה שאנחנו עוקצות בלי חשבון והעקיצות האלה כואבות מוות. אבל מה לעשות שמישהו מתיישב עליך אפילו בלי כוונה (לא רואים אותנו כי אנחנו ג'ינג'יות) - ישר יקבל עקיצה בתחת. נראה לי הוגן. חוץ מזה הרעל שלנו עלול להצטבר בגוף הג'ינג'י הקטן ואנחנו יכולות לחטוף מחלה אוטואימונית, לכן ככל שנרבה לעקוץ כך יותר בריא. חשוב לציין בשלב זה שאנחנו מאד אוהבות במבה לא משנה איזה סוג, אבל הכי אנחנו אוהבות במבה אדומה. יום אחד הסתובבתי עם כמה חבר'ה בפארק כפר סבא ונתקלתי באיש ענק אדום, עשוי מתכת כולו, בריון אימים, הוא אוחז חבל עבה וקורא בקול "מי רוצה לעשות נגדי משיכת חבל ?" וככה כל יום הוא מופיע בפארק ושואל "מי רוצה לעשות נגדי משיכת חבל", ברור שאף אחד לא רוצה כי הוא נראה מאיים גדול עשוי פלדה וגם קצת פסיכי כנראה. לי אישית נמאס כבר לשמוע אותו ומאד התחשק לי להתחרות נגדו, אבל מה הסיכוי שנמלה קטנה כמוני ועוד אחרי יום עבודה מפרך, תתמודד עם הענק האדום הזה ? יום אחד בא לי רעיון – התייעצתי עם כמה מהחברות והחלטנו לסיים את העניין איתו אחת ולתמיד, התוכנית היא שאני אגיד לו שאני מוכנה להתחרות איתו ואנחנו נגייס את כל הפועלות הפנויות שיעזרו לי למשוך בחבל, הוא כמובן לא ידע שאני לא באה לבד כי כולן קטנות וג'ינג'יות ובקושי רואים אותן וככה ביחד ננצח. בכלל "ביחד ננצח" זה די פופולרי. ביום שבת האחרון הופעתי מולו וכשהוא החל לקרוא "מי רוצה לעשות נגדי משיכת חבל ?" ניפחתי את החזה צעדתי מולו באומץ וקראתי "אני". הוא מסתכל למטה ולא רואה כלום (כי אני קטנה וג'ינג'ית) "כאן כאן למטה", צעקתי בכל כוחי, "זו אני זיוה באתי להילחם איתך במשיכת חבל" התכופף הענק ופתאום ראה אותי "את צוחקת עליי" אמר "את כולה נמלת אש קטנטנה, נראה לך ?" "בוא נסה אותי" אמרתי, "אולי אני קטנה אבל אני שרירית מאד ויש לי מלא רגליים, אנצח אותך בקלות, לא תוכל להזיז את החבל, בקיצור על מה מתערבים ?"
צחק הענק האדום בקול מתכתי ואמר "אני מנצח אותך עם ידיים קשורות לגב...אני עושה פוווו קטן ואת עפה" ובקול מאיים הוסיף "את באת להעליב אותי ?" "על מה מתערבים שאני מנצחת ?" אני שואלת, מתעצבן הענק האדום וצועק "את אמיתית ? נניח שאסכים, על מה בא לך להתערב ?" "בו נתערב על שקית במבה אדומה" אמרתי לו, חשב חשב גירד בראש ואמר "מסכים - איך תתנהל התחרות ? צריך שופט ועניינים..." "אני אדאג לכל, אפילו לחבל" עניתי "תבוא מחר ב 8 בבוקר ואל תשכח להביא שקית במבה כי תפסיד בטוח". יש לנו כאן בפארק תרנגול אחד שמסתובב כל היום בחוסר מעש וממש משתעמם אבי קוראים לו. הלכתי למצוא אותו, הוא בדיוק ישב על הדשא וניקה את הציפורניים. "אבי" קראתי לו, "אתה מכיר את הבריון הזה שמחפש כל יום מישהו שיתחרה איתו במשיכת חבל ?" "בטח" ענה אבי, "אין כאן בכל הפארק מישהו שיוכל עליו, הוא ממש בריון קשקשים וחוץ מזה הוא אדום..." הסברתי לאבי התרנגול את המצב ואחרי שהוא סיים לצחוק עלי ולקרקר בקול גדול, אמר "אני מסכים להיות שופט, יהיה קצת בידור לפחות ". למחרת על הבוקר באנו אני ועוד איזה 1200 חברות, הסתדרנו בשורה ארוכה כמו שאנחנו יודעות מהעבודה, ליתר בטחון - קשרנו את החבל לעץ והחבאנו אותו בעלים יבשים. אבי התרנגול הגיע, נתנו לו משרוקית של שופט תלויה על חוט וחיכינו לענק האדום. בשעה 8 הוא הופיע זחוח ומלגלג, "נו – את מוכנה זיוה ? הבאת במבה ?" אבי השופט נתן קרקור "היכון", הענק האדום הרים את החבל מצד אחד ואני מהצד השני, אבי השופט הסביר לנו את הכללים ונתן שריקה לפתיחת התחרות. המאבק החל ותוך זמן קצר הפך להיות מאבק בין הענק האדום ובין עץ האורן, אני וחברותי עפנו מהחבל בשנייה הראשונה למרות שלכל אחת יש 6 רגליים לפחות. משך הענק את החבל, משך ומשך התאמץ והזיע, העץ אפילו התכופף מעט אבל אז פתאום בבת אחת – בום - נקרע החבל. כולם היו בהלם ואפילו אבי השופט לא ידע מה לעשות. הענק האדום היה נדהם, הוא לא הצליח להבין איך נקרע החבל כשמולו כולה עומדת נמלה קטנה אחת אפילו שהיא נמלת אש. אני והחברות היינו מאד מרוצות כמובן, ניצלנו את ההזדמנות הלכנו למלכה בקן, סיפרנו לה את הסיפור ביקשנו וקיבלנו יום חופש – חזרנו לפארק, חגגנו עם במבה אדומה ואפילו הצלחנו לגמור בקבוק בירה שמישהו שכח שם.
כך נראינו לאחר התחרות (אותי קצת קשה לראות כי אני על יד העץ מצד שמאל), הענק האדום מחזיק את החבל הקרוע בידיו ואינו מאמין למראה עיניו, ליתר בטחון הוא ממשיך למשוך את החבל.
הענק האדום עם החבל הקרוע בסיום התחרות
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |