מוּל הַשְּׁקִיעָה

מִדֵּי עֶרֶב 
שְׁמֵי הָאָרֶץ נִצְבָּעִים
 בִּגְוָנֵי וָרֹד, כָּתֹם וְאָדֹם,
 שֶׁיּוֹצְרִים אֶת אַחַד הַמַּרְאוֹת הַפְּשׁוּטִים 
אַךְ מֻפְלָאִים בְּיוֹתֵר בְּעוֹלָמֵנוּ 
צִבְעֵי הַשְּׁקִיעָה.
 נִתָּן לִרְאוֹת שְׁקִיעָה כָּל עֶרֶב, 
כְּשֶׁבְּכָל פַּעַם הִיא נִרְאֵית אַחֶרֶת 
וּמַפְתִּיעָה אוֹתָנוּ בְּיָפְיָהּ.

אַחֲרֵי הַשְּׁקִיעָה
בִּשְׁעַת בֵּין עַרְבַּיִם
בֵּין הַקְּשָׁתוֹת 
עוֹמְדִים שָׁם בִּשְׁנַיִם
בָּרַדְיוֹ,
שִׁיר חָדָשׁ מִתְנַגֵּן
"אַהֲבַת נְעוּרַי"
(לֹא הָיְתָה לִי אַהֲבַת נְעוּרִים)
עֵינֶיךָ נוֹגְעוֹת בִּי בְּמַבָּט תָּמִים
וַאֲנִי יָלְדָה אִשָּׁה
רוֹצָה לִהְיוֹת עֲטוּפָה
בְּאַהֲבָה  וְתִקְוָה
לְהַרְגִּישׁ מוּגֶנֶת.
נְשִׁיקָה אַחַת שֶׁלְּךָ עַל שְׂפָתַי
נְשִׁיקָה אַחַת 
 שֶׁשִּׁנְּתָה אֶת חַיַּי
אַתָּה מַפְשִׁיט אוֹתִי בְּמַבָּטְךָ
כְּמוֹ הַשַּׁלֶּכֶת נוֹתֶרֶת
 מְבֻיֶּשֶׁת,עֵירֻמָּה
מִתְעַטֶּפֶת בִּשְׁתִיקָה
מוּל הַשְּׁקִיעָה.
~
24.5.26
~