בכול מקום

די בהקשבה להביע אנושיות ואחווה, זו שכה חסרה לך  . עצוב. 

דני היקר,

השיר שלך מצליח להעביר תחושה חדה וכואבת של בדידות שמסתכלת ישר בעיניים , כמעט בלי מילים מיותרות, רק חזרתיות שמדגישה את הריק ואת ההיעדר. יש בו משהו חשוף מאוד, במיוחד בין הדמעות שלא מקבלות מענה לבין המילים שמבקשות רק "לחיות".

ובכל זאת, מתוך השקט שאתה מתאר, עולה גם קול שמסרב להיעלם , עצם הכתיבה היא כבר בקשה להישמע. וזה נותן לשיר עומק נוסף: גם כשאין מי שמקשיב, המילים עדיין קיימות.

יפה כתבת

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק