בית קפה לנפש / לבמת הדיון של נורית

בית קפה לנפש /  עליזה ארמן זאבי

**************************

פוקדת את בית הקפה

כשהלב מסמן לי, עיר מקלט.

מתיישבת באדיקות במקום הקבוע,

ליד אותו חלון מרווח,

אותו נוף של רחובות צרים, נשקף !

ראשי קודח מילים

מנסה לעשות בם סדר.

נעלמת עם עצמי,

רעיונות למכביר תוקפים,

מבליח האחד, מתמקדת.

ראשי קודח סחור, סחור,

כותבת, מוחקת, מתחבטת,

הופכת, משתבללת עם מילים,

רגעי התבוננות פנימית.

בתוך חלל הומה

מוצאת חיבור וניתוק,

משל היה חדר התייחדות

עם מילים.

מריצה מחשבות

קדימה, אחורה,

על מסילת היומיום ...

עד יצירה מושלמת.

כל הזכויות שמורות : © עליזה ארמן זאבי

08.05.2026