דעך בתוכה

השיר  מתאר קשר שהתחיל בלהט גדול , משיכה עזה, תשוקה, מגע שממיס את הנשמה , אך עם הזמן האור שהגבר העניק כבה בתוכו. האישה נותרת רועדת מאהבה, אך ללא החום והנשיקה שיחזירו לה את החיים. כשהוא עוזב, היא בכתה, היא רצתה אותו לא רק בזיכרון, אלא חי, בוער, כמו אבוקה שמאירה את גופה ולא נעלמת.

אהבה אמיתית אינה רק רגע של תשוקה, אלא אור שנשאר וממשיך להעניק חום. כאשר האהבה מפסיקה להזין את מי שמקבל אותה הכאב גדול יותר מהגעגוע עצמו, כי מה שנמוג בתוכה היה חלק מחייה.

יפה כתבת צביקה היקר

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

.

ברשותך, צביקה: לפי קריאתי והבנָתי:

כתבת את השיר בעדינות, ביראת כבוד,

אפילו ביראת שמים, ובכאב, בכאבהּ. והכתוב

מייצג היטב את רגשותיה, את תדהמתה, 

את תמימותה. 

אם הבנתי נכון - ונדמה לי שהבנתי נכון, - 

מדובר במפגש מקרי, חד-פעמי, אולי באיזו

מסיבה, או אצל ידידים משותפים, או מי יודע. 

מכל מקום: כפי שכתבת, הייתה משיכה עזה, 

הלהט פעל, התשוקה, מעשה האהבה,

ולאחר מכן, הוא הלך לדרכו. בלשון עממית

של לפני שנים רבות, עבורו היה זה סטוץ

חד-פעמי, תו לא. עבורה, היה זה צעד לקראת

רומן: רק "ככה" יכלה האישה להתייחס ליחסיהם. 

(כן, ידוע: הנשים רומנטיוֹת-מלידה. נו.)

השיר דיבר אליי. ואהבתי. 

תודה רבה-רבה לך עליו. <לב>

רבקה

---

מתקשה להשלים עם לכתו: למרות שהוא דעך בתוכה והלך, היא רצתה אותו חי, כאבוקה בתוך גופה... תודה רבה לך צבי יקר, שבת טובה.

ולא אור דועך

כה עצוב וטרגי

איזו אכזבה גדולה בליבה, איזה כאב...