לאחר אוקטובר

מטלטל, נוגע ללב: מאז אוקטובר שפרצה המלחמה הגלים שלך לוחשים לך אבלות, הים שלך שבור, לא היתה חמלה. תודה רבה לך יצחק היקר, יום טוב.

.

יצחק, משורר וידיד יקר, 

אני מתקשה להגיב.

תודה רבה-רבה לך על שירך. <לב>

רבקה

---

מאז אוקטובר, שום דבר אינו כפי שהיה , הפגיעה לא הסתיימה ביום האירוע, היא ממשיכה לחיות בתוך הזיכרון, בלילות ובמקומות שאמורים היו להרגיע. העולם נשאר אותו עולם, אך הנפש שבורה.

נוקב וכואב כתבת יצחק היקר

יום טוב ושקט

שמוליק

לא נהיה עוד כאשר היינו. עד עולם.

אפילו שם, כשאתה שרוע על החול לכאורה בהנאה, צפים ועולים בך הזיכרונות הקשים כל כך. קריעת המתכות, ריח העשן והצהוב ההופך לשחור ולאדום. קורע לב שירך ומכאיב. הים שלך שבור...