ערומה ארצי /יצחק אור

זועק, נושא תפילה, מחפש מזור, נוגע ללב: תן לנו שנת שמיטה, מרגוע מכאבים. תודה רבה לך יצחק היקר, יום טוב. אמן ואמן לתפילתך. שבת טובה.

משוטט

בארצך הערומה 

מבקש מרגוע מכאב 

והדרך עמוסה מתים

מכאובים 

והגוזלים הנטושים ...

כאבתי והתחברתי לכל מילת כאב כאן

השיר "ערומה ארצי"  הוא שיר כואב ומרגש, המביע צער עמוק על מצב הארץ, אנשיה ואובדנה של תקווה.אתה מתאר את הארץ כערומה, פצועה ונושאת כאב כבד. דרך דימיון  חזק של שיבולי דם, קן נטוש ועץ לימון מזדקן, אתה ממחיש את התחושה של אובדן, יתמות וריקבון מוסרי או אנושי. אתה פונה לאלוהים בתחינה למצוא מרפא ונחמה — "שנת שמיטה" — רמז לצורך בהפוגה, בשיקום ובחסד.

השיר קורא להתבוננות פנימית, לרחמים ולחידוש — גם אישי וגם לאומי. הוא משקף את תחושת הייאוש והכמיהה לתקווה, ומביע את הרצון שלך להפוך ממי שכואב למי שמרפא — "להיות מקור למים".

השיר הוא זעקה פיוטית שמחברת בין כאב אישי לכאב לאומי, ובין הרס לחיפוש אחר גאולה.

תודה יצחק היקר על השיר.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

.

יצחק יקר, משורר אהוב, 

תודה רבה-רבה על כאבך, על שירך! <לב>

רבקה

---

יצחק יקר,
אתה מתאר תמונה קודרת, בה הארץ מצויה בכאב ואובדן עמוק.
הדמות מחפשת מנוחה וריפוי מאלוהים, ומשוועת לשקט אחרי הכאב. הדמות ממשיכה ללכת, מלאת דמעות, ומבקשת להיות מקור חיים ותקווה חדשה.

בשדות הכמהים למתת שמים

שיבולי דם בוכים , פקוחי עיניים

ערומה ארצי  , ערומה ועצובה

הכאב לבוש בה , כבגדי אבלים בשבעה..... באוקטובר - 

נוגע ויפה

שנת שמיטה מכאבים אתה מבקש. שיר תפילה ותחילה לאלוהים, לימים אחרים. הכאב העצום לנוכח המתרחש במדינתנו הוא נקודת המוצא לשיר הרגיש והנוגע הזה. 

לא ינוחו המים מזעפם

עד יידום לב הצורר..

ערב נעים יצחק יקר.

שיר תפילה ותחינה לאלוהים

לימים אחרים וטובים יותר שישררו בארצנו השסועה

ערב טוב ושקט איש יקר

ממני מרים

שיר עם הרבה עוצמה של כאב שוררת - לרגל המצב בו נתנונים עם ישראל.

 ניתן לחוש היטב את כל המועקה.

 ויפה הדמוי של הגוזלים.

 אך אל לנו להישבר.

 עם ישראל שרד הרבה  מלחמות. אך לעולם לא נשבר.

 לעניות דעתי- המחלוקת בעם היא: אם כל חטאת והנה אנחנו כבר בפתח תשעה באב.

- בעבור שנאת חנם- חרבו שני המקדשים.

 שבת שלום ומבורך.