ערומה ארצי /יצחק אור

בשדות הכמהים למתת שמים

שיבולי דם בוכים , פקוחי עיניים

ערומה ארצי  , ערומה ועצובה

הכאב לבוש בה , כבגדי אבלים בשבעה

בעץ הלימון הזקן בגני

קן ובו גוזלים נטושים

חיים שנבזזו , חסרים

כמתאר האובדן בארצי 

לא רק בלילה מתים

ואני מחפש את אלוהים

מבקש , בתחינה , האל במרומים

תן לנו שנת שמיטה , מרגוע מכאבים

על החוף אני ממשיך ללכת

הכאב מכה כחמה

הולך ודומעות העיניים ,

די , רוצה להיות מקור למים.