שירים

יום בחיים:

בבוקר הרצאה על אהוד מנור-

שכוֹל וגעגועים לאח יהודה.

בערב צפירה ויזכור

וההמונים צובאים סביבי

בדום ובתקווה לא ברורה.

משם להתכנסות-

ערב שירה בציבור

שירים חדשים וישנים

ומאחור בני-נוער-

(בקרוב חיילים)

מזמזמים פטפוטי-רעים

ולא שירים.

 

ולסיום סיפורים במסך   

וקפה קודר

מעורבב מכל הלב-

אני חושב שלהיום די.

תגובות

דני זכריה / אני חושב שלהיום די / 30/04/2025 13:38
שמואל כהן / העומס הרגשי ביום הזיכרון🌹🌹🌹 / 30/04/2025 17:43
רבקה ירון / *** / 30/04/2025 18:45
גלי צבי-ויס / די ליום אחד / 01/05/2025 07:13