אֲנִי נוֹגַעַת ...

רך וענוג כמו נגיעות חייך במשטח הרך שלהם. הילדים.

.

אודי, תודה!

רבקה

---

.

אביה, אהובה, זאת סוֹנֶטָה, שיר בן 14 שורות מחולקות ב-4 בתים 

(ה-2 הראשונים בני 4 שורות וה-2 האחרונים בני 3 שורות, או, 

כמו אצלי, כאן, 2 הבתים הראשונים בני 4 שורות ובית שלישי,

אחרון, בן 6 שורות.) מס' ההברות בכל שורה, ההטעמה והחריזה 

- ובכלל: הכתיבה של הסוֹנֶטָה - הן על פי כללים קבועים-מראש.

הנקודות ששמתי בין בית לבית: רק על מנת שלא יהיה "בלגן" . 

אִם ההסבר הנ"ל מיותר, אִם הבנתי לא-נכון, 

אנא סליחתךְ! (אני על הברכיים ...)

תודה רבה-גדולה על מחמאותייךְ, 

ותודה ענקית על שאַתְּ אוהבת אֶת כתיבתי. 

שלךְ, <לב>

רבקה

---

וכך הזכרונות גולשים החוצה

(אולי הם היו ארוזים בתוך ציפה)

זיכרונות של המשחקים והצעצועים

זכרונות של בית מסודר, 

את דאגת שכך יהיה, בגדים בארון

מחברות לבית הספר.

ואת רואה מול עיניך את בנך יושב על השרפרף

במחברת כותב

ובתך על ברכיך יושבת...

והזכרונות והמראות האלה החולפים מול עיניך

כואבים, צובטים את הלב

ומעלים חיוך עצוב על הפנים.

מחבקת אותך רבקתי אהובה שלי

אוהבת אותך אבקתי שלי.

<לב> נוּ-נוּ-נוּ, <חיבוק> נוריתי יקירתי. <לב> לא יפה ... <חיוך> אוהבת אותךְ המון, נוריתי שלי, <חיבוק> רבקה שלךְ <לב>

את נוגעת בדברים קטנים כאילו את חזרת בזמן. תודה רבה לך רבקה היקרה, לילה טוב. אולי זה באמת דבר טוב לעשות. 

<לב> <לב> <לב>

<לב> <לב> <לב>

יָדֶיהָ עֲדִינוֹת, נָעוֹת בַּחֶדֶר,
מְסַדְּרוֹת צַעֲצוּעִים, אַהֲבָה בְּלִי סוֹף.
יֶלֶד כּוֹתֵב, שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת,
יַלְדָּה קְטַנָּה, עַל בִּרְכֶּיהָ יוֹשֶׁבֶת.

הִיא שָׁרָה שִׁיר רַךְ, מְלַטֶּפֶת שֵׂעָר,
חִיּוּךְ קָטָן, עַל פָּנֶיהָ פּוֹרֵחַ.
הַבַּיִת נָקִי, מְסֻדָּר, פָּשׁוּט שִׁיר זוֹרֵחַ..

תודה רבקה יקרה על השיר הענוג המתאר תמונה אוהבת בין אם לילדיה הקטנים ותודה על ההסבר איך סונטה בנויה.

יום רגוע ושקט

שמוליק

.

ההסבר שכתבתי לאביה הוא בקושי-בקושי על קצה-המזלג, 

שמואל, איש יקר. יש חוקים נוקשים מאוד לכתיבת סוֹנֶטָה,

ולמרוֹת החוקים הנוקשים, הסוֹנֶטָה מחַייבת זְרִימָה מתחילתהּ 

ועד סופהּ.  

החלק הראשון, או: 2 הבתים הראשונים, דנים בנושא שהכותב

מעלה;

החלק השני, או: 2 הבתים בני 3 שורות כ"א, או: הסֶקְסְטֶט 

(שש שורות), דנים/דן במסקנת הכותב, ובסגירת הנושא.

חוץ מזה, כפי שכתבתי לאביה: 

חייבים לשמור על מס' ההברוֹת ולהיענוֹת לדרישות משקל, 

חרוז ובית.

במילים אחרוֹת: 

אחרי שקראתָ לפחות 5000 (5 אלפים) סונֶטוֹת טובוֹת,

ממשוררים קלאסיים טובים, 

ושהבנתָּ אֵיךְ נבנית סונֶטה מבפנים,

ואחרי שהתאמנתָּ באותה כמוּת (5 אלפים) בעצמךָ, 

אולי-אולי תגיע לכתיבת סונֶטה של ממש. 

אני עוד מתאמנת, 

וקראתי הרבה-הרבה-הרבה יותר מ-5 אלפים, 

וכתבתי הרבה-הרבה-הרבה יותר מ-5 אלפים ...

ו- לא מתייאשת. <חיוך>

<לב>

רבקה

---

כמה נפלאות הנגיעות הללו

תוך זכרונות חמים

בעיקר כשילדת 

יום טוב יקרה 

<לב> <לב> <לב>

חפצים וצעצועים מספרים געגוע. געגוע לימים שילדייך היו קטנים. מתוק להפליא השיר הזה גם נוגה. 

<לב> <לב> <לב>

<לב> <לב> <לב>

<לב> <לב> <לב>

עת הלב פותח את מנהרת הזמן 

ואת מתענגת ומשייטת 

מגע, חיוך 

התגעגעתי אלייך

<לב> <לב> <לב>