​​​​​​​ידעתי אותך , דעת - שיר/סיפור

אהבתך על אדן החלון , מחייכת

רכונה עירומה מול שמים ואדם

 ואני גומע את עורך בתשוקה

ועת אמרת ,

"אנחנו כמו עננים

הולכים ובאים , הולכים ובאים

כמו , השמש העולה ושוקעת

הגלים

הלידה , החיים והמוות

כמו - האהבה "

אהבתי יותר

נשבעתי אהבה לך בהרים הגבוהים

בסער הים

בזהב הזריחה

ברוח , הנושבת בלילות על חמדת התשוקה

בדלתות הרבות שעברתי

בשחר הנרקם על גופך

'בחמדה , שלא הייתה כמוה'*

ועת ,

נרדמת ללא תנאי בזרועותיי

בתמימות מבורכת -

אהבתי יותר ויותר

ידעתי עת לגעת

ועת , לדעת

לרכוס גופי לגופך

אהבה גם עת קרת חורף

וגם , עת להט קיץ

ועת לחשת ,

"למד אותי , לשורר פרחים בגופך "

לא ידעתי נפשי מזו האהבה

ב.

עכשיו ,

פרחי בדידות ערופי ראש בנחלתי

ודברייך ,

"הולכים כשאוהבים באמת ,ואתה תשכח

לך , היה בן-חורין"

הפכוני לעבד

אמרת שאשכח , ולמה זה  עשורים , אחר הדברים הללו

מספרי הטלפון שלך חרוטים בבשרי , כבאסיר מעונה

ומדוע ניחוח החרובים ממצע האדמה עת ידעתיך ראשונה ,

לא , לא סר מעימי

ומדוע , עת יורה בהרי ירושלים

עולה ריח אורנים ובוץ ומכה בלבי

ומדוע , עדיין אסור בנחושתיים ?

רציתי לכתוב לך שיר אהבה

באמת ובתמים

על ימי ירושלים , חדווה ותהילה

על מנעמי תשוקה עת , שקיעה בהרי יהודה

ואנו חשופים עירומים כלפני כיתת יורים

מצחקקים

מה איכפת , אנו אוהבים

עתה ,

חי שהוצא להורג

עומד על שפת הבור

ממתין גאולת ירי  , ללא נחמה.

*דליה רביקוביץ , תודה לסבלנות....