שיר השבוע - שומרים מתים בפתחי הבתים

חשבת כי דמעותיך יבשו כבר באוקטובר אחר נוראי. אלא שהגרוע מכל הגיע לפתחנו. ואתה מדמה את עמנו על העקדה ללא מושיע. שיר מצמרר ומטלטל כהוגן. רווי כאב וזעקה הבוקעת מן הלב!  

משורר של שירי אהבה היית , 

עד לאותו יום מר ונמהר.

המדינה פצועה עכשיו

מיטב בניה ובנותיה 

נרצחו בדם קר

אי אפשר לכתוב עכשיו שירי אהבה

ואתה כותב עכשיו קינה.

תודה יצחק היקר על השיר אותו כתבת מדם ליבך.

שבת ברוכה ורגועה- ביחד ננצח

שמוליק

ורושם שירי תוגה

תיאורים נוגעים ככ

והעט שכתבה שירי אהבה

דומעת על מראות שנאה

ויחזק קול מפץ הירי , וינצח תרועת השופר

ולא נענינו ביום הזה ,   מר ונמהר

.

יצחק, משורר וידיד יקר, 

תודה רבה-רבה-רבה על קינתךָ. 

ועל תחינתךָ. 

ועל שירךָ. 

נגעת בי מאוד. מאוד.

שבת שלום וסוף שבוע רגוע. <לב>

רבקה

---

אוקטובר חודש ארור.

חשבת שכבר לא יפתיעו יותר

חשבת שאנחנו למדנו את הלקח.

לא למדנו דבר.

האיל לא היה בסבך והמאכלת אכלה.

הורים פעוטות קשישים...

וזעקתם עלתה השמימה -

ולא היה מי שישמע אותה שם.

קשה קנתך יצחק יקר,

קשה וכואבת היא.

ואין לי מילים לנחמה.

זועק, תקוות שווא - חשבתה שבחודש אוקטובר יבוא עידן חדש בעוטף את התבדיתה. תודה רבה לך יצחק היקר, שבת טובה, בתקווה שהמלחמה תסתיים כראוי ובאמת יהיה לנו עידן חדש. אמן ואמן.

אתה חשבת שהדמעות בעיניך יבשו,

מאותה מלחמה באוקטובר,

ואנחנו כעת בעיצומה של 

מלחמת חרבות ברזל 

מי ייתן ותהא זו 

המלחמה האחרונה  ...

תיאורים מצמררים נילווים

מהעקדה

מצמית  ...

שבוע מבשר יצחק ידידי

ממני עליזה.

אוקטובר אחר

ומאכלת רצחה תינוקות ועוללים

בלתי נתפס הרוע הזה