סיפורים

הזגלביה של רחמני

ובמושב אשד, למרות הטיפוסים, הסודות והסודות האפלים היו גם דברים קולינרים יפים, יענת'ו סצנה קולינרית שלא הייתה מביישת את שוק מחנה יהודה. למשל, הייתה חצר שהפכו אותה למסעדה באמצע קיץ, וצל בשפע למה גדלו בה עצי אלון והגישו בה פיצות ופוקצ'ות ועראק זחלאווי לקינוח, זאת הייתה החצר של גיברת חמאווי שהייתה קשורה למפעל הגבינות של חיים בן זקן בתל אביב והיו בה הופעות של זמרים יוונים שיהיו בריאים. והייתה המכולת של יוסי בן חמו, שהיה שלושה רבעים יווני ורבע מרוקאי ושגדל בסחנת דרוויש. ועליו המתחרים סתם העלילו שהיה מוכר  בשר בסגנון של קארנה דה ראטס (בשר חולדות), ושהעירו לו היה מוציא את התעודת כשרות של הרב מחפוד ואומר "קון סו נומבריי די מי מאדריי, זה כשר, תראו דוקומנטס, הכול טרי ובריא בנדיצ'ו איל דייו.
וכמובן היה עסק חדש יחסית של גיברת הדיה מעדת התנזים (חצי אשכנזים חצי תימנים), שלמעשה הייתה חצי פולניה חצי תימניה, כשהצד הקולינרי הוא מהצד האמא התימניה ואבא שלה היה ממקום שנקרא זגלמביה. ואמא שלה הכינה זגלביות, יענת'ו שילוב שלמדה גם מאמאשלה וגם מחמותה, מכיוון שחמותה הכינה לביבות בשמן אבל לבד בחושך, ואז הדיה החכמה שרק עכשיו התחתנה והייתה צריכה כסף (לחסוך להריון הראשון) התיכה את שני האלמנטים האלה למעדן טעים שנקרא זגלביה. אומנם היא לא הכינה את הזגלביה לבד בחושך, כי לא רצתה לחטוף מלא כוויות דרגה שלוש. אבל הכינה אותו יחד עם ריבת שזיפים שנקראה פובידל ועם ריבת תות ועם שמנת מלפפונים כמו בפולניה הישנה והטובה.
ופרסמה את המרכולת בוואטסאפ המושבי כדי שיבואו, יחושו ויקנו מן הטעים הטעים הזה ובאמת ילדים שחשקו בעניין באו וקנו ונהנו וגם סיפרו לאמא, לאבא ולסבתא.
 
ויום אחד הגיע למושב הבן של האח של האמא של אחד הילדים וקראו לו רחמני, שהיה נהג של שליחויות והיה צריך להוביל בבוקר את הבשר של יוסי בן חמו לכתובת ברמת אביב גימל, למה עשו שם ברביקיו והשמועה של הבשר המשובח של החנות של יוסי בן חמו עשתה לה כנפיים (צלויות)
והלך ישר להדיה ואמר, שמעתי שיש לך לביבות על הכיפק כמו שהייתה עושה סבתא רומיה עליה השלום. ואמרה לו שזה נכון, למה רצתה למכור לו, רק אמרה שיזהר למה זה נוטף שמן וראתה את הכרס שלו שיהיה בריא והרגישה שהוא קצת סוכרתי ואמרה "אני יארוז לך כמה שתרצה, אבל תרצה בלי ריבה?"
"איזה ריבה, אני רוצה סחוג" הוא אמר בתקיפות.
"במשפחה כאן אין סחוג, לך תקנה מהמכולת של יוסי בן חמו, אה, רגע היא סגורה"
והוא אכן קנה עשר זגלביות וחשב לישון באוטו עד הבוקר, עד שיוביל את הסחורה של יוסי. ולא נתאפק כמו המן, כמו שנאמר "ויתאפק המן"
וישב על הספסל שבתחנה לפני המכולת של יוסי בן חמו שהייתה סגורה ופשוט הוציא בקבוק עראק שהיה אצלו באוטו למקרים מיוחדים ובלס את כל הזגלביות כשהוא מקנח בלוגמא רצינית של עראק. וטפח על הבטן ואמר: "אחחחח אחושילינג"
ועם האוכל והשתייה באה השינה, באה המנוחה ליגע, למה כל היום נסע ועשה שליחויות מתל אביב דרך רמת גן ולוד עד מושב אשד, ואחרי הגרפץ הוא פשוט רבץ לו בספסל. וזה היה קצת לפנות ערב, וההוא נכנס לעולם של השינה העמוקה ונרדם ונרדם ונחר את הנוחרתאק של החיים שלו, של הלייף, ואף אחד לא הפריע לו, למה חצי מושב הלך לחתונה של הבת של מרצדס בגני דובדבנית, אגב, מרצדס זאת שהייתה גננת של חצי מהילדים של המושב.
ובכל זאת עבר שמה לפנות בוקר יוסי בן חמו לפתוח החנות ולחמם את הבגטים בתנור, וראה אדם שמן ישן על הספסל והכרס נופלת מצד ימין  וראה חצי זגלביה זרוקה ברצפה, נזכר שזה הנהג שצריך להוביל לו את הבשר וככה התכופף ואמר לו:
"אדון רחמני, זה מה שקורה כשמגזימים עם הזגלביות בחג השבועות, איז'ו דיל לונסו" ורחמני התעורר ככה כשהאוז'וס שלו חצי פקוחות כמו מערת הקמח בסדום וסח לו: "יא רחמתא, קוראים לי רחמני, הגעתי לעולם הבא? שבועות כבר עבר? אולי כבר סוכות"
"הגעת לטיירה דיל ארץ ישראל, ליד החנות שלי, בוא אני יעשה לך אספרסו, תתעורר, ולך לשירותים ותשטוף ת'פנים" אמר יוסי "חג שבועות עבר מזמן, יום שישי היום וצריך להביא הסחורה לצפון תל אביב"
"אה, זה אתה יוסי" מלמל רחמני "נכון אני צריך להוביל את הבשר, שמעתי אתה מוכר בשר של חולדות, לא כשר" נזכר ברכילות האחרונה.
"תכף אני יעשה ממך קציץ בשר ופיקניה על האש אם לא תסתום" כעס יוסי "כמה, כמה אפשר לשלוף את התעודת הכשרות, השם בשמיים, דייו די לאס פידאדיס"
"טוב, סליחה, אני יסתפק בקפה" אמר רחמני.
"ופעם אחרונה שאני מרחם עליך יא רחמני" אמר יוסי "בפעם הבאה תישן במלון שלוש כוכבים או באחת המערות באזור, מזל שאני צריך את השליחות שלך, אחרת הייתי קורא לשליח אחר. פעם הבאה תיכנס למערה ותישן"
"זה לא מסוכן? שאל רחמני.
"חוץ מעכבישים אין שם כלום, אולי צבוע אחד ונמר וצ'יטה"
"צ'יטה?" רעד רחמני "יש פה חיות טרף?"
"רק בסיפורים ובלז'נדאס" צחק יוסי
"ואללה, סליחה, מתנצל על הקטע עם הבשר" השיב רחמני "ובאמת, יש פה מערות להשכרה לפעם הבאה?"
"כן, תשאל את פו הדוב, הוא עבר כאן בסביבה" סיכם יוסי.
 
 

 

תגובות

שמואל כהן / תמונות יפואיות / 06/07/2023 03:31
גלי צבי-ויס / תשאל את פו הדב / 06/07/2023 07:47
עונותיים / בכיף / 08/07/2023 22:09
אורנה / הכתיבה הזו / 06/07/2023 20:10