בחצוֹת ...

חצות מילה חצויה

.

לֹא אֶת מפתנִי. כֵּן אֶת מפתנָם של אותם שישה מיליון. 

<לב>

רבקה

---

כָּל רֶגַע 
כָּל דַּקָּה
וְכָל שָׁעָה אֲפֵלָה
הָיוּ כְּשֵׁרִים
לְבַצֵּעַ מַעֲשֵׂה זְוָעָה.
עַל מַעֲבַר הַחֲצִיָּה
שֶׁל הַחַיִּים
אֶת צֶלֶם הָאֱנוֹשׁ אִבְּדוּ
וּלְרוֹצְחִים שְׁפָלִים הָפְכוּ.  

שיר עוצמתי ונוגע בלב כתבת רבקה יקרה , זה לא נתפס איך עם שנחשב נאור הפך לעם של חיות טרף.

בברכה

שמוליק

<לב> שמואל יקר, <לב> תודה רבה-רבה-רבה על הבנת הנקרא ועל תגובתךָ! <לב>

לכאוב את המילים כאן

מעבר חציה של החיים

בין טוב ורע 

חצות שקט נורא עוטף 

עצוב 

חיבוק אהובה

בחסות החשכה נעשים המעשים המזוויעים ביותר. כך ללא עדי ראייה. איזו שעה אפלה המוציאה מקרבה את החושך האנושי. 

<לב> אביה אהובה, <לב> תודה רבה-רבה-רבה על הבנת הנקרא! <לב>

בחצות היום או בחצות הלילה או במעבר חצייה

אף אחד לא ראה אף אחד לא יודע איך מת דודי אֹולֶש.

הוא יצא מהגטו להביא תרופה לאביו החולה,

האם ירו בו שם ליד החומה

ואולי טלטלו אותו ורק בחצות הלילה ירו בו

ואולי...

ובאיזה חצות מתה דודתי מרישה יחד עם התינוק ברחמה, שם במינסק...

ובדכאו מתי חצה סבי את השביל לעבר תאי ההריגה?

לקחתי רבקתי היקרה את הדברים שכתבת למקרה האישי שלי,

אני יודעת שאת מרשה.

ועכשיו חיבוק חם עושה דרכו אליך

והוא שלך והוא עוטף אותך

ונשיקות מצטרפות אליו...

ממני

נורית שלך

<לב> נוריתי יקירתי, <לב> הרֵי עַל כָּךְ כתבתי בערב יום הזיכרון  לשואה. <לב> תודה רבה-רבה-רבה לךְ! <לב>

בחצות

במארב מתמידים

אנו השה לעולה?

<לב> יצחק יקר, <לב> שאלה קשה-קשה... <לב>

רבקה אהובה

*************

כל הזוועות 

והמיתות המשונות

התרחשו בחשכת ליל,

באין רואים ועדים איין ... 

מזוויע לאין ערוך המתרחש ... 

תודה לך חברה יקרה

ויום נעים

ממני עליזה.