לא אספור ... / והזקן הזועק ... / -

לא ישביעוהו. ונראה כי הוא רוצה לחיות עוד ולחוות עוד ועוד. ובעיקר חמימות רגשית.

נוגע כל כך השיר הראשון. 

הזקן הזועק לפיטמה מול מרוץ החיים הבלתי מתחשב ברצונותיו. נוגע ללב מאד רבקה היקרה.

ולכאוב איתך הרבה 

<לב> אלה לי אהובה, <לב> תודה! <לב>

הראשון רשמת תמהיל חיים וכמיהה 

קושי אל מול חיות 

והשני נעתקה נשימתי 

רגישה לנושא הזה מאד 

יותר ממעולה  ונוגע 

שבוע טוב אהובה

.

אורנה אהובתי, 

אני מודה לך מאוד על תגובתךְ הרגישה, העדינה, אף על פי

שהקצרצר עצמו, השני,  דורך על רגישויוֹת רבות. 

בכֵנוּת גמורה, אני מבקשת אֶת סליחתךְ. 

חיבוק, 

רבקה

---

1.

הַחַיִּים הֵם

לֹא צַפִּיחִית בִּדְבַשׁ

אֲבָל לָמוּת עָלֶיךָ

זֶה כָּל מָה שֶׁהִיא רוֹצָה.

2. 

הַזָּקֵן  רוֹצֶה

פָּשׁוּט לִחְיוֹת

וּלְהַמְשִׁיךְ עוֹד קְצָת

לִמְצֹץ מֵהַפִּטְמָה

שֶׁל הַחַיִּים..

תודה רבקה יקרה על שני קצרים שטומנים בחובם הרבה תובנות על החיים.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

אהבתי שאת לא סופרת את הסבל אלא את הציפיה והתקווה לאהבה

והזקן זקן. משביעו רעב ומרעיבו שבע 

<רחל אהובה, <רק אצל עגנון: "אני בן מלך נרדם שאהאבתו מעוררתוֹ לתרדמה חדשה. אני .. ." <לב>

חזק

רבקה יקרה שבועטוב

רבקתי האהובה

***************

שניים נוגעים ברובדי הלב צרבת,

רגישים עד קצה הציפורניים  ...

השניע,  העלה בי דמע  ...

בקצרים שלך חברה,

את מכילה עולם ומלואו

ונותנת לקורא לשקוע בהרהורים  ...

תבורכי  !!!

חיבוקי לשבוע של יצירות ואהבה

שלך אוהבת

עליזה.

<לב> <לב> <לב>

אכן רבקתי היקרה, החיים שלנו מלאים במיתות שכאלה

ואחרי כל אחת שכזו, מתרוממים, יוצאים מתוך הארון

ו...

ממשיכים לחיות

עד ש...

גם הזקן שלך כנראה מת בין פטמה לפטמה

ועדין הוא מחפש אותן

ונצמד אליהן

לא יודע שהגיע הזמן להגמל.

<לב> נוריתי יקירתי, <לב+חיוך+קריצה+לב> הוא לא "הזקן שלי" ... <לב>