דנדון הפעמון

צליל הפעמון נשמע חרש חרישי

זורע מרגוע נחת ושקט אישי

בין רחובות ערים ושווקים  

נפרס הוא מפיוטם של המשוררים

לקולו של הפעמון הקט

יבואו כולם להקשיב

תרועת חג לפעמון האחד

אשר יהיה יחיד ומיוחד

רוקם גוונים יומם וליל

וכל מאזין בעדנה מתפעל

הצליל מה רך הוא ונעים 

מערבות הספר יבואו להאזין

בכל מישוריה של הארץ

השקט לא יסור ולא ינום

שלווה כציוץ הציפורים

כולם נתמלאו שירים 

בזוהר בוהק הצליל

והנה הקסם רק יתחיל

לקולו של הפעמון הקט

יבואו כולם להקשיב

תרועת חג לפעמון האחד

אשר יהיה יחיד ומיוחד

רוקם גוונים יומם וליל

וכל מאזין בעדנה מתפעל

ממרחקים ישמעוהו מקצוות ההר

בעוברם גשר מעל לגדות הנהר   

קולו ישמע עד עומקו של מחר

לא ידעכו הרגעים

ריח באוויר מתקתק ותמים

וגם במרחבי הדממה

יגבר קולו עת יאיר על השממה

לקולו של הפעמון הקט

יבואו כולם להקשיב

תרועת חג לפעמון האחד

אשר יהיה יחיד ומיוחד

רוקם גוונים יומם וליל

וכל מאזין בעדנה מתפעל  

כל ציץ ופלג כל דרך ומשעול

בין זרועותיו לא יעזו לנבול

על כל צמח ופרח

חיים הוא ישפוך

והצליל לאיטו יסתיים

תמיד יישאר לרגע ויעלם

אך זכותו לא תשכח

והשקט לאיטו ייפתח 

לקולו של הפעמון הקט

יבואו כולם להקשיב

תרועת חג לפעמון האחד

אשר יהיה יחיד ומיוחד

רוקם גוונים יומם וליל

וכל מאזין בעדנה מתפעל