ומהו ומיהו משורר ...

ויהי  חלקי עימדם, גיבורי החייל....

הלו יש בך כל כך הרבה להציע והינך ממליכה את אלה שמהם

את מבקשת ליטול השראה. 

יבורכו !

<לב> <לב> <לב>

את כמו שאת כותבת נהדר

שפה עשירה ויפה

<לב> <לב> <לב>

ואת אומרת לא אדע
ויודעת את השורות הנחרתות
בזכרונך - שבדבריהם - מצאת את הרהורייך

ברגעי אושר - ודחי - 

ואת מגיעה גם מגיעה - נהדרת את בכתיבתך -
תודה וערב מחבק

<לב> <לב> <לב>

<לב> <לב> <לב>

שִׁירָה שֶׁבַּלֵּב נֶחֱרֶטֶת

וּמַשְׁאִירָה צַלָּקוֹת

שֶׁל מַחֲשָׁבָה

אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת

רַק מְשׁוֹרֵר 

יָכוֹל לִכְתֹּב אוֹתָהּ.

תודה על השיר רבקה יקרה המסביר את תחושתיך לגבי מי הוא משורר ומה היא שירה שבלב משאירה צלקות של מחשבה. 

יום רביעי מבורך

שמוליק

<לב> <לב> <לב>

<לב> <לב> <לב>

את מהרהרת בגדולי המשוררים, ניכר כי את מעריצה אותם. אך נדמה לך כי לא תוכלי להשתוות אליהם. ושמא כן? 

<לב> <לב> <לב>

כך את חשה מטיב להעביר תחושותייך במילותיו 

ואני חושבת כל אחד שכותב הייחוד שלו 

ובוודאי חותמך ייחודי הוא אהובה

<לב> <לב> <לב>

אך הנך משוררת ואני נהנית משירייך

<לב> <לב> <לב>

נוגה, מעורר תהיות - את רק זוכרת את שיריהם של המשוררים שאת לא מגיעה לקרסוליהם, אלה שמעבירים את חרדת האדם ושיונותיו, את לא יודעת מה הם המשוררים האלה. תודה רבה לך רבקה היקרה, יום קסום, מזכיר לי את השיר שכתבת שלא הכינו אותך לבינוניות.

הם השריטות שהשפיע על כתיבתך ,

את חופנת את כל ידיעותייך

ומעבירה אותם קפיצת דרך

בכתבייך,

<לב> <לב> <לב>

כתיבתם של אחרים, שם בשורה זו או אחרת מצאת את עצמך

במצבים שונים, גם של אושר וגם של עצב, וכך את יודעת,

מהו ומיהו משורר.. 

זה כל כך נכון. ברגע ששורה או בית של שיר או שיר שלם חרות בזיכרונך,

מצביע על כך המי שכתב הוא אכן משורר. 

נהדר רבקה יקרה. 

<לב> <לב> <לב>

רבקה יקרה

***'*********

כל אדם הכותב מספר שורות

פרי עטו מצהיר שהוא משורר. 

האמת שיש את הבסט של המשוררים. 

ברגע שעורכים השוואה למול הגדולים נוצרת בעיה. 

לדעתי ולא לשם החנופה, 

את מביאה לאתר כתיבה ייחודית ושונה

היי גאה בעצמך וביצירותייך.

כתבת נפלא חברה יקרה לבמת הדיון, 

חיבוק לערב נעים וחמים

ולבשורות טובות. 

אוהבת אותך ריבקוש

שלך

עליזה. 

.

עליזה אהובה, 

בדיעבד, אני מבינה שלֹא הייתי צריכה להעלוֹת אֶת הטקסט

הזה.

אני מודה לךְ מאוד על דברייךְ הכֵּנים, שנאמרו בעדינוּת 

ובהתחשבוּת, 

אותן עדינוּת והתחשבוּת שחסֵרוֹת אצלי בטקסט לעיל. 

(ואני נבוכה מאוד, למען האמת: איך לֹא חשבתי ...)

אוהבת אותךְ - ומעריכה אותךְ יותר כל יום, 

מאחלת לךְ אך טוב,

שלךְ, 

רבקה 

---

<לב> <לב> <לב>

רבקתי היקרה, 

אני יודעת, אני מבינה את שאת אומרת

אין הגדרה למיהו משורר,

אבל אם יש שורות שנחרטו בזכרונך

שהן מלוות אותך, אז הכותב כנראה הוא משורר.

פתאום עלה בי זיכרון שכזה,

כל כך הרבה שירים נכתבו על השואה

וכשמדבירם על שירי שואה

אז מכולם תמיד עולה לי שירו של דן פגיס

"כתוב בעפרון בקרון החתום"

כאן במשלוח הזה

אני חוה

עם הבל בני

אם תראו את בני הגדול

קין בן אדם

תבידו לו שאני...

אני מקווה שהצלחתי להסבי ר את עצמי.

אז אני מבינה את סיום דבריך רבקתי, לא נגיע לקרסוליהן, זה ברור

אבל -

נכתוב את שעל לבנו, נכתוב את האמת שלנו

גם אם לא יקראו לנו משוררות.

אהבתי מאד את דבריך יקרה שלי, 

על זה מגיע לך חיבוק ונשיקה.

.

נוריתי יקירתי, 

כן, אני מכירה אֶת השיר הזה של דן פגיס. 

ויש בו בעיה לא-קטנה: 

גם הבל הוא בן אדם ... (ז"א: בנוֹ של אדם וחווה, כמו קין). 

אבל הבנתי אֶת דברייךְ, אֶת תגובתךְ. 

תודה רבה-רבה-רבה על קריאה + תגובה, באמת. 

בדיעבד, אני מבינה שלא הייתי צריכה להעלוֹת אֶת הטקסט 

לעיל. 

דרכתי על רגישויוֹת רבות. 

חיבוק אוהב, נשיקות שלוש, עוד אחת לדרךְ, 

ואהבה רבה-רבה-רבה לךְ, נוריתי יקירתי. 

שלךְ, 

רבקה

---

וכולנו משוררים כותבים מספרים 

ואין טוב או לא טוב 

כולם מושלמים 

אוהבת הרבה 

<לב> <לב> <לב>